Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

16& ם*רוח הוזל*ד morn על דנר *ם וקי התורה זאת בכי החל האדם לרב ע*פ האדמה. ובבראשית רבה (פכיו) פירשו המקרא על דרך זר. פירשו לרב טעגין ורבו וישטמהו בעלי חצים (בם ויחי), אמרו שם לרב ע*פ האדמה שהיו שופכים את זרעם על העצים יזבל האבנים ולפי שהיו שטופים מנות לפיכך הרבה להם בנקמת הה״ר' ויהי כי החל האדם וגו' ובנות ילדו להם. ודעת קדמונינו מפורסמת שבחולשת כח הגבר מוליד נקבה. וארמוז על טרי שאמרו בנדה (ל׳יא עיא וב׳) בראשונה היו אומרים אשה מזרעת תחלה ובו׳ ומאמר ר׳ קטינא (שם ע׳ב) ומדרשם על שכר פרי הבטן {שם ע׳א ע*א)> ואיב פירוש המקרא כי החל האדם לרב שלא חתמו מעיינם והתחילו להרמת זרעם נחלשו גבורתם ובנות ילדו להם. והוא פסוק שלם לעצמו. יג) פ׳ נח ז׳ ח׳. •מן הבהמה הקזהורה וגו׳ אשר רמש על האדמה: שנים שנים באו אל נח ונו׳ זכר ונקבה וגו׳. אלה שני פסוקים ח׳ וט׳ ראויים להיות פסוק אחר ולמה נפסקו. אמנם באמת הפסוקים מתטיהים איך יאמר על מן הבהמה הטהורה וגו׳ והלא נצטוה מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה וגו. ופירשו רש׳י כולם הושוו במנין זה מן הפחות היו שנים. והרמבץ הביאו וכתב זיאחרים פירשו שנים זוגות לומר שהם באים זכר ונקבה' יחד. ועל דעתי שכן היה שבאו מכלם שנים זכר ונקבה מעצמם ונח הוסיף להביא מן הטהורים ששה זוגות כי הבאים להנצל באו מעצמם• אמנם חלוקת הפסוקים מוכחת שפסוק ח׳ מן הבהמה הטהורה וגו' הוא נמשך על פסוק ז׳ ויבא נח וגו מפני מי הממל. ובאלו כתוב ומן הבהמה הטהורה וגו׳ כלו׳ שבאו מפני מי המבול ואלו הפסוקים הם דוגמת הפסוקים דלקמן י*ג ער טיז ושם נאמר כפירוש המה וכל החיה וגו׳. ואח׳ב אמר שנים שנים כלו׳ זוגות זנות (כסי׳ האחרים) באו אל נח אל התיבה מהם שבעה זוגות ומהם רק זכר ונקבה כאשר צורי אלהים את נח.