Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

מאיר g»w־a)*g 154 /* r* הוא קין. אבל הב; $0ראה שקין הביא טגחה הביא גם הוא. כי אין חפץ לה׳ בסגחה ולא יקח שחר. ומה היה לקין לעשות. לחפש את דרכו ולחקור ולפשפש כמעשיו םדוע לא שעה ה' אל סגחתו. זאת לא עשה כי אם ויחר לו מאד ויפלו פגיו. ועל זה אמר לו ה׳ למה חרה לך ולסר. גפלו פגיך הלוא אם תימיב שאת וגו׳. ואין הרבו־ תלוי רק באם תיטיב ואם לא תיטיב. ומדברי ה׳ אלה גלםד שלא בעבור הבל חרה לו וגפלו פגיו רק בעבור שלא שעה ה׳ אל מנחתו. ומה פעלו דברי ה׳ על לבו של קין ויאסר קין בלבו אל הבל אחיו כלו׳ שהכל אחיו הוא הלשין עליו באזני ה׳. כי יא ידע קין כי לפגי ה׳ נגלו כל תעלומות. וסופו מוכיח שהשיב לה׳ השופר אחי אנכי. ובביר(פעיא) אמרו אמקרא ותקגא רחל באחותה מלמר שקיגאתה במעשיה הטובים אמרה אילולי, שהיא «דקת לא היתר. יולדת. ודרשו על זה המקרא אל יקנא לבך בחטאים בי אם ביראת ה׳ כל היום (משלי כיג י״ז) ואם היה מקנא את הבל על ררך זה אשריו וטוב לו. ובבר גפלו אתה מפרשים ברשת זו הטעות שחטאו של קין היתה הקנאה שהביאתו לירי שגאה והיא הבאתו לירי רציחה. ולשמור מזו הטעות הפסיקו בין וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתי ובין ואל קין ואל מנחתו לא שעה. וחיברוהו עם ויחר לקין מאד ויפלו פניו, לומר שמה שחרה לו ונפלו פניו היה לפי שלא פנה אליו ה׳ ולא בשביל שפנה אל הבל. יא) אז הוחל לקרא בשם ה׳: למה לא עשו מזה פסוק לע«טו. מפורסם באגרות שדורו של אנוש רור עוברי כוכבים ומזלות היו. והרמבים פתח הלכות ע״ז: כוסי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הרור ואנוש עצמו מן הטועים היה וזו היחה טעותם וכוי. ומיש ואנוש עצמו מן הטועים היה הוא עדיי גמרא דשבת (קי״ח עיב) שבכל הנוסחאות הגו׳ כל המשמר שבת כהלכתו*אפי' עובר עיז כאנוש מוחלין לו (עיי׳ בדקדוקי סופרים ובהגהות דיס שע'פ המהרשיל הגיהו בספרים כדור אנוש. וקרא• רמייתי אשרי אנוש יעשה זאת מוכיח שעיקר הגי׳ כאנוש). ולמדו ענין זה ממקרא אז הוחל וגו׳ עיי׳ ברשיי כגמרא שם וברשיי עריית. ופירושו של דכר הוא כמיש הספורגו: אז התחילו צדיקי הדור לדרוש לרבים את שם ה׳ כענין ויקרא שם בשם ה' אל עולם כי הוצרכו לסתור דעות עכוים שהתחילו אז כדברי חיל. אלא שהוא לא פירש איך למדו מזה המקרא שדור אנוש עוכרי עיז היו. ואני אפרשנו ירמיה אמר (ליא ליד) ולא ילמדו עור איש את דעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה׳ כי כלם ירעו אותי למקטנם ועד גרולם נאם ה', וממה שהוצרכו לקרו בשם ה׳ נלמד שככר משלה עיז בעולם. ולרמז שאף אנוש עצמו מן הטועים היה עשו מן ויקרא את שמו אנוש או הוחל וגו׳ פסוק אחר. יב) ויהי כי החל האדם וגו׳ ובנות ילדו להם: ויראו כני האלהים ץת כנית האדם וגוי. כפי משמעות הכתובים בהשקפה חראשוגה היה צריך להיות בולו פסוק אחד. וכשנעמיק בעגינו נמצא שאמרו ובנות ילדו להם הוא דבר מפליא. הרי בכל העשרה דורות מארם ועד נח בכולן נאמר ויולד בנים ובנות. ער שהוכרח יונתן לתרגם ובג תא שפירחא אתילירו להון. אמנם איך נתלה