Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

1&3 0*רוח התלמוד והנזיר• על רכר •סוק• התורה מאת שגה ויולדי בנים ובנוח. וכתב הרסב׳ן ידוע כי כל הנולדים מן החיים יהיו בדמות המולידים ובצלמם אבל כעבור שנתעלה האדם כדמותו וצלמו שאסר בדמות אלהים עשה אותו דורש כאן שאף תולדותיו היו ק באותו הרמות המעולה. ולא אסר זה בקץ והבל כי לא חגה בהם אבל פי׳ כן בשת שהעולם הושתת ממנו. או מפני שהאדם נברא בתכלית שלימות היצירה הגיד בשת בי היה כמיהו בכח וביופו. ואוסיף על דבריו שכנים ובנות שהוליד בשמנה מאות שנה אחרי הולידו את שת וראי שהיו ג'כ בדמותו כצלמו. ומה שנאמר ויולד בנים ובנות אין הכרח לומח שקודם שח לא הוליד בנים ובנות. אלא שהוליד בנים ובנות אף קורם שת ולא בא הכתוב רק להזכיר את שת שטמנו הושתת העולם. אבל ממה שנאמר (ד׳ ב*ה) וירע ארם עור את אשתו ותלד p ותקרא את שמו שת וגו׳ משמע שקורם זה לא הוליד. ואמרו בעלי הגדה שפי' מאשתו ק׳ל שנה. אבל בביר(פכ״ג) אמרו וידע אדם עוך את אשתו נתוסף לו תאור■ על תאותו. ופשוטו של מקרא הוא. אחר שסדר הדורות הוא אדם שת אנוש בבר היה אפשר לומר ששת לא נולד מחוה אלא מאחת מבנותיו של אדם (וכענין לוט עם בנותיו) השמיעך הכתוב ששת בנו של חוה הוא. והיא קראה שמו שת לאמר כי שת לי אלהים זרע אחר וגו'. ואמר וירע אדם עור את אשתו שלא נתאוה לאחרת. אבל כבר היו לאדם ולחור. בנות שאם לא כן מהיכן הוליד קין שנאמר עליו וירע קין את אשתו וגו' על כרחך שלקח אחותו. מעתה כשספר הכתוב והאדם ירע את חוה אשת, ותהר ותלד את קין וגו' הוא לפי שהעמיד דורות. ואח׳כ נאמר וירע אדם עור וגו׳ לפי שמשת הושתת העולם. אבל מה שנזכר הבל הוא להשמיעני המאורע ומפני מה נגור על דורותיו של קין שימחו מן העולם והושתת העולם מן שת. וחז׳ל אמרו וחפף ללדת את אחיו את הבל בב״ר (פכ׳ב) הרא מןזייעא לר׳ יהושע בן קרחה דאמר עלו למטה שנים וירדו שבעה (קין והבל וג׳ אחיות) ותוסף ללדת. תוספת ללידה ולא חוטפת לעבור. ובפרר׳א (טכ׳יא) ר״י אומר קין והבל תאומים שג׳ יתהר ותלד את קין בההיא שעתא אוטיפת למילר שג׳ וחיטף ללדת. נמצא לדרכנו כל מה שספרה התורה מלידתו של הבל הוא רק בשביל המאורע. יעל בן כחוב את אחיו את הבל. כי אמרו את אחיו הוא מיותר. לפי שיספר אח'כ בשאלת השם אי ,הבל אחיך ותשובת קץ השמר אחי אנכי. ואחוות התאומים יתירה משאר האחווה. א'כ כל המקרא אינו אלא הקדמה למדי שיסופר. ולכך עשאוהו פסוק אחר. י) והבל גם הוא הביא מבכורות צאנו ומחלביהן וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו: ואל קין ואל מגחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו. נפלא הוא הפסק הפסוקים ויותר היה נראה להפסיק. והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן: וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה: ויחר לקץ מאד ויפלו פניו: דבר גדול השמיעתנו התורה כאן שאין רצון השם תלוי. בטוב הקרבן ובמעלתו כי אם במעלת המקריב וטובו ולא כתב וישע ה׳ אל מנחת הבל ואל מנחת קין לא שעה אלא וישע ה׳ אל הבל ואח״כ ואל מנחתי. ואל קץ ומתוך כך גם ואל מנחתו לא שעה. ומי היה הראשון שהעלה להקריב מנחה ז