Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

151 ספרות התדסוד והסדרש על דכר פסוק• ההורה בראשית והלאה כל ימי עולם. כי בסיבת האיד ימטירו השמים ובסבתם הארץ זירועיד. תצמיח, וגם לדבריו לא אבין הפסק הפסוקים, ולמה עשו ואדם אין לעבוד אח האדמה סוף פסוק ולא פסוק לעצמו. או יאמר טרם יצמח וארם אץ לעבוד את האדמה, מה זה שהכגים באמצע כי לא המטיר ה׳ אלהים על הארץ, ואולם קדמוגיגו פירשו בב׳ר פי׳ג בי לא המטיר ה׳ אלהים ואדם אץ לעבור את האדמה, אלמלא אדם אין ברית כרותה לאp להמטיר עליה שג׳ להמטיר על אp לא איש מדבי־ לא אדם בו, כלו' שהפסוק כמתמיה מי פלג לשטף תעלה וגו* קודם שגברא האדם. והיא תמיד. קיימת שאלמלא אדם אין מטר, ולשון רשיי מ׳ט לא המטיר לפי שארם אץ לעבור את הארמה ואין מכיר בטובתן.של גשמים וכשבא ארם וירע שהם צורך לעולם התפלל עליהם ובו׳. ואד יעלה פי' רשיי לעגץ ברייתו של ארם העלה התהום ובו' וגברא ארם בגבל זה שמתן מים ואחיב לש את העיסה ובו/ ודוגמתו בביר פי'ר באשה הזאת שהיא מקשקשת עיסתה במים ומגבהת חלתה מבגתיים כך בתחלה ואיד יעלה מן הארץ ואחיב וייצר ה' אלהים. ובשום שכל הפסיקו כאן במקראות שכר הביגו וכך האמיגו, ורודפי הפשט בקשו חשכוגות רבים. ו) והגהר הרביעי הוא פרת. לפי שלא גאמר ושם הגהר הרביעי עשוהו סוף פסוק ולא פסוק לעצמו. ז) ויצווה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אבל תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממגו מות תמות. שרש צוה יאמר על הציווי לעשות ועל הציווי שלא לעשות והשם בלשון חכמים מצות עשה ומצות לא תעשה, והפסיקו הקרמוגים המקראות לאמר שגצטוה במצות עשה ובמצות לא תעשה. וסמכו על מקראות אלו שש מצות שגצטוו בהן אדם הראשון, בביר פטיו ובשאר מקומות, וכבר היה אפשר לבלול כל המאמר בפסוק אחד, אבל קרמוגיגו הפסיקו לאמר שהן שתי מצות, והמצור■ הראשוגה שהיא מצית עשה, היא כענין שגאמר, ושמחת בכל הטוב אשר גתן לה ה׳ אלהיך וגו (דברים כיו ייא), ואומר ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלהיך על הארץ הטבה אשר גתן לך (שם ח׳ י׳). ובירושלמי סוף קידושין אמרו ר׳ חזקיה ר בהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראה עיגו ולא אכל. רבי לעזר חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חרא בשחא. והמצור. הבי היא לא תעשה, והודיעהו טעמו של רבר כי ביום אביך ממגו מות תמות, שפריו הוא סם המית, וכשאכל אדם ממגו אז ידע מהו טוב 1 ומהו רע לפי שירגיש הרע (ודברי הראביע אעפיי שהתרתי לך פרי עץ הגן לא תאבל מפרי עץ הרעת איגם גכוגים). וכשגסתכל באלו המצות גמצא שכבר גיתגה לאדם הראשון כלל התורה כולה. ולאחר שגתרבו המצות כי החל האדם לרב על פגי האדמה הגיעו עד לחשבון חזיל לרמ׳ח עשה ושס״ה ליח, ואמר המחוקק ■משה רביגו, ראה נחתי לפגיך היום את החיים ואת הטזב ואת המות ואת הp (דברים ל' ט׳ו) ואומר החיים והמות גתתי לפגיך •יגו׳ *11