Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

-־/ r tr■. r r ספחת התלמוד!והמדרש על דבר פסוקי התורה מאת מאיר איש־שלום (ומנא). (הטשו) . א) וירא אלהים את האור כי טוב וגוי (פסוק ד׳) כאן הוא ריש פסוק וככל שאר ימי הבריאה הוא סוף פסוק. והגה כמו כן היה יכול לומר ויאמר אלהיט יהי אור •ויהי אור וירא אלהיט את האור כי טוב טוף פסוק. אמגם יש להעיר שבשאר הימים הוא אומר וירא אלהיט בי טוב. וכאן הוא כופל ואמר וירא אלהיט את האור, ויאמר הרסב״ן כן אמר ביום הראשון בהיות האור וירא אלהיט כי טוב שרצה כקיומו לעד, והוסיף בכאן את האור, שאלו אמר סתם וירא אלהיט כי טוב היה חוזר על בריאת השמים והאp ולא גזר בהן עדיין הקיום כי לא עמדו ככה וכו׳. ואלו הדברים רחוקים שלא יטעה שום אדם להמשיך המקרא על ב׳ פסוקים הראשוגים וטכל שכן כאן שכתוב אחריו ויברל אלהים בין האור וגו/ וגם האור לא גשאר בקיימו כך כי ביום ר׳ גבראו המאורות להבדיל בין היום ובין הלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך כמו שגאמר שם בפירוש. ועל כן הפסיקו כאן קדמוגיגו שאין וירא אלהים וגו׳ טוף פסוק אלא ריש פסוק והוא מחובר אל ויבדל, וירא ויברל. וע'כ גכפל את האור כי הוא גושא העגין. ומה געימים דברי רשיי בפסוק זה אין צורך להכפילם. ב) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, איגו פסוק בפגי עצמו כמו ביום שלישי רביעי וחמישי אלא הוא מחובר עם ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה. וכבר היה גראה בהשקפה הראשוגה סדר הכתובים כך: בראשית ברא אלהים את השטים ואת האיץ: והאp היתר. תהו ובהו וחשך על פגי תהום ורוח אלהים מרחפת על פגי המים: ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וירא אלהים את האור כי טוב: ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא לילה. ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד: ויהיה חיתוך המקראות דוגמת המקראות האחרים. והגה בארגו למה חיברו וירא ויברל, זעליגו לבאר למה לא הפסיקו כאן מיהי ערב, ובאמת שהמקרא זר מאד 11 ■ ,1 ■