Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

145 עגיגים שיני: הנוגעי: רתק!*ת הגאוני: באp הצבי וקרוב הדבר כי חברו בא׳י אחרי שנוכח כי נטלה ממני־ היכול־. לפרסם את תורתו בתשובות לשואליון בתור י גאון ויקבצה בספר מיוחד בב־.ב (ועי׳ גם דור דור ורורשיו ד 26). ואס בן מצד אחד הנה נוכל לחשוב את השאילתות בין פרי תורת הגאונים אחרי כי מחברם היה בן ישיבתם ומדבר בסגנונם!וברוחם ואמנם מצד השני נתחבר הספר הזה לא לבד מחוץ להישיבה כי אם גם מחוץ לאp בבל ולכן אם גם נמצא בו הרבה רושמים מירושלמי אל יפלא זה בעינינו כי הלא כן בא הספר םאp הירושלמי היינו מארץ ישראי•. אבל עם כל זה נחזה כי אם אמנם יש רושמים כאלה אולם מספרם לא רב הוא. והנה •כידוע לא יכנה בעל השאילתות שום ספר ומחבר בשמו ולכן לא נתפלא כי גם זבד תלמוד אp ישראל לא בא אצלו אבל נציע פה הדברים המיוסדים בלי ספק על תלמוד זה. ולמעלה ראינו כי כבר הר'צ חיות דמה למצוא דבר אחד כזה אבל כי שגה בדבריו ולעמת זה הראו על מקומות שונים באלו הרב נפתלי צבי יהודה ברלין בפירושו העמק שאלה, הריי רייפמאן במאמי־ו בבית תלמוד.ח׳ג 52, ולאחרונה גם רי׳א הלוי בדורות הראשונים (עי׳ ילעיל) אש־ אמנם כמעט שלא חדש פה מאומה. ואלה הם המקומות השייכים לפה: 1) בראשית סי׳ א׳(ר׳ ווילנא חיא דף א, ע׳ב): תניא איר יוחנן צריך האדם שיהיו לו שתי עטיפות אחת של חול ואחת של שבת. פה רשם בעל העמק שאלה בצדו: ירו' פאה פיח ומדרש רות, והעיר עיז גם רייפמאן בבית שם. והוא בירו' פאה פיח היח (דפוס וויניציא רף כ*א סע׳א) ושם בשם רבי חנינא וכן במדרש רות ג׳ ג׳ (פרשה ה' סי׳ י׳ב) בשם ר חנינא. ואמנם נראה יותר שלקח בעל השאילתות דבריו מהירושלמי הקרוב אליו בסגנונו יותר ממדרש רות. והנה לפי דעת באבער (בית תלמוד שם 210) לקח זאת בעל השאילתות מפסיקתא רבתי פסקא כ׳ג (מהד׳ איש שלום דף קטיו ע*ב, ^ם שם האומר ר׳ חנן) והסכים לו הרים איש שלום אבל הלא אין ספק כי בעל השאלת־ת קרם להמדרש הזה. ועי׳ עוד רייפמאן בבית שם 251, יהיש בתפארת שיבה 140 וראיה ווייס בדור דור ורורשיו חיד 25 הערה 6. 2) ויצא סי׳ כ׳ (שם דף ל׳ עיא): ואי לנטורי באגרא אשלימו ליה אע׳ג דאוקמא ברוכתא דנטיתתא ונגנבה או אברה מיחייב לשלומי ובו׳. והעיר עיז בעל שאילת שלום סי׳ כיד: "יש לעיין בסוגיא שלפנינו ב׳ם ציג ב' דמסיק דאין זה אלא בחזנא רמתא דוקא אבל שארי שומרים א'צ לשמור כל כך ובו׳״ אבל כפי שמראה יה’ש בהחלוץ ה׳ 36 נמשך פה בעל השאילתות אחרי הירושלמי כאשר כבר העיר הרא׳ש כבבא מציעא סי' מ׳ב שמביא שם דברי השאילתות רפה. והכונה אל ירו׳ ביק ספיג: אמר רבי לעזר דברי ר׳ יורן מסר ,שור מועד 'לשומר חנם יצא והזיק חייב יצא ונטרף פסור לשומר שכר יצא והזיק חייב נטרף חייב ובו׳. 3) שם סי׳ כ׳ג (שם רף ל׳ה ע׳א): וכי שרי ליה חכם לימא ליה שי• לך ומחיל לך אבל אי אמר ליה מופר לך מובטל לך לא אמר כלום. עיז העיר בעל העמק שאלה סי' ח': "לשון ירו' נדרים פיי היח“ ואמנם גי־אה כי כונתו לפי׳א ה׳י (דף מ״ב ע׳א שורה יי ר מן הסיף) דשם איתא: י' אבהי