Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

שמואל אברהם פאזנאנסקי 144 אלה הם הכללים אשר דיתגהגו על פיהם ריגאונים כיחוסם לתלמוד א׳י') ובלי ספק היתרי כזה גם מגת הגאון רב שרירא בתשובתו (זכרון לראשונים סי׳ תל׳ר) שהזכרתי לעיל ושגדבר עליה עור למטה ר׳־ל רססחייעים בכל יום מתלמוד אp ישראל דסמכא הוא במקום שהדבר איגו מפורש בבבלי ובמקום שהבבלי איגו חולק עליו2) אבל באופן אחר אין לזוז מן הכלל הידוע "הלכה בבתראי.“ ואמגם אם גחפוץ לרעת ער כמה גתפשט הירושלמי בישיבות הגאוגים וער כמה ירעו אותו ועייגו בו ומי הם הראשוגים שהשתמשו בו וקראוהו כשמו הגה עליגו לעבור על פגי תורת הגאוגים כן מה שגשאר מהם בספרים מיוחדים ובן מה שבא אליגו מתשובותיהם ופסקיהם ופירושיהם ולראות מה יהיה מוצא דרישתגו. והגה מתקופת הגאונים שקודם רב מעריה באו עדיגו רק שלשה ספרי הלכה והם: שאילתות דרב אחאי, סדור רב עמרם והלכות גדולות, אשר אמגם אף אחד מהם לא בא אלינו בתמונתו שגתן לו מחברו ובלם נלקו בחסרונות ונוספו עליהם הוספות, אבל עם זה החובה עלינו לעבור על פניהם יללקרט מהם מה שנחוץ להענין אשר אנחנו עומדים בו. 1 שאילתות דרב אחאי. (גל מחברם יאמר רב שרירא באגרתו הידועה (מהד׳ נייבויער ע׳ 35): "וביומיה (של רב נטרוי או נטרונאי כהנא) סליק מר רב אחא מן שבחא לארץ ־שראל דמר רב נמתי שמעיה הוי וכד אדמ־ינהו נשיא עלוהי סליק להתם“ להגה לא גזבר פה ספרו כלל3) אמנם יזכירו הראב׳ר בספר הקבלה (שם 63) •ז׳יל: "ואחר רב שמואל בר מרי היה רב אחא משבחא וחכם גדול היה וחבר שאלתות שלו מכל מצות האמורות בתורה והספר מצוי בידינו ער היום הזה ובל הבאים אחריו בדקוהו ופשפשו בו ושמענו שעד היום לא נמצא בו שום טעית בעולם אבל לא נסמך רב אחא זה גאון מפני שנאת ראש גלות שבאותו הדור שהיה שונאו וסמך שמש של רב אחא ושמו רב נטרונאי יכעס רב אחא •הלך לו מבבל לארץ ישראל ונפטר שם.“ והנה לא יאמר לנו הראב״ד באיזה מקום חבר ר׳ אחא את ספרו אם בארץ מולדתו בבל או באp מגורו החדשה י) יאםנם ריא בי הגאונים החזיקו בכלל זה וים סי נראה אצל שאילתות םי' 9 ואצל בה׳ג עי' לעיל ע' 142 הערה 4) בדבר אשת חםיו שפפקו בהירושלם• נגד הבבלי, ויס יהוסין» עוד רינמאות עי זה. י) זה יוצא םדברי התשובה: והא מלתא דרב עמים אע׳ג דלא מיפרשא בגסרא וקבלה היא בי־נא בבד מיפ-שא בתלמוד ארץ ישראל, הא אם היה מיפדשא בבבלי אז אץ להשגיח עזי הירושלמי. *) אבי כי היה שם ספדו ידוע להגאוגים נראה למשל מתשובת רב שרירא בזכרץ לראשונים כיי שע״ו: הבץ חזינא דסא• דבתב רב שסעון קיאיה בהלכות גדולות בהא מילתא םיםרא דרב אחא מ; שבחא הוא בשאילתא דבהעלוחך. וע׳ד רב אחא ושפרו עיי המחברים והספרים הנרשםים בערכו בהאנציקלופדיא האמיריקאנית (ח׳א 279) ובהאנציקלופדיא העברית ״אוצר ישראל“ (ח״א 288). והמאמר היותר חשוב שנכתב על השאילתות הוא אותו שי רייםמאן במיע בית תלמוד שנה ג' אשר השתמשנו בו גם פה. ואמנם עי כל אלה ועס בל הביאור הרחב שחבר הרב ברלץ אשר היו לפניו גס ב׳י ציייכים אנחנו עור להוצאה חדשה ע״פ ירך הבקרח.