Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

שמואל אברהם *אזנאנסק׳ 142 וס׳“ שהם כגראה הוספה מאוחרת‘) ולכן אין כל ראיה"ספה. עוד מראה רי*א הלוי על מקומות שוגים בשאילתות ובדייג שגתיסרו על דברי הירושלמי ואמגם החרשות פה מעטות כי על רובן העירו כבר ההולכים לפגיו (ובפרט במה שגוגע להשאילתות הגה עמד כבר כמעט על כולם בעל העמק שאלה אשר הרייא הלוי לא תמיר תכירהו בשמו) וגרבר מהם למטה בארוכה. ולאחרוגה יתאמץ להראות כי ראית הר״ז פראגקל מטה ששאלו את ר׳ שמואל ריש כלה איגה ראיה כי דין הירושלמי לחוד והדין ששאלו על אדותו בכמה כלי לחוד. וסוף חקירותיו הוא "כי מראשית כזאת היה הירושלמי לטטפת גם למסדרי הש׳ס (ר׳ל הבבלי שראו לפיד את הירושלמי והשתמשו \בו, עי׳ לעיל) גם להבאים אחריהם“ הייגו גאוני.מורא ופומבריתא.2) כ. הגה הצענו פה דברי כל הודקי־ים בעגין זד. ומתוכם גראה כי יש מסכה וערבוביא בדבריהם זה אומר בכה וזה בכה, זה בוגר. וזה סותר, וכמעט' אי אפשר להוציא מתוך כולם דבר ברור. ואמגם כמו ע'פ הרוב גם כאן מן הצורן־ שלא לאחוז בקצוות ולחתוך את העגין בסביגא חריפא כי אם נחוץ לתיך בין הדעות השונות ולשוות את פגי הדבר על ידי שגערה את המקורות אשר באו לידינו וגשמע מה יאסרו הם. ובתחלה גאמר כי אין לגו צורך לשער השערות איך היה יחוס הגאונים להירושלמי ואיך החשיבוהו ולהביא עיז ראיות ממרחק כי יוצא זה מפורש מפי אחד הגאונים בעצמו והוא האחרון בזמן והראיון בחשיבות רב האי בתשובתו המובאת בם׳ האשכול הלכות סית (ח*ב 47, והראה עליה ג'כ בעל דורות הראשונים) ואשר לגורל ערכה גביא את דבריה בשלמותם וזיל: "ונשאל עוד (ריל רב האי) אנו מוצאין בתלמיד הלכות סתומות כגון שאלת חגי לכהגים לענין רביעי וחמישי ובתלמוד איי פרשו חשבונם, וכן הא דגרסיגן ודלמא בסורבנין ובתלמוד איי נאמר ריבון כעקר3), יש לסמוך אתלסוד איי ולהחזיקו עיקר או יש לבקש לתלמודנו טעם אחר, וכן הא דר' חניגא אשת חמיו ואשת חותנו וחורגו ובתלסודנו התירו4), ובהא דאמר בתלמוד איי כל משמיע קול אסור ובתלמורגו לא וכן אנינות בספק גפל. והשיב דבר זה אינו מסוים מיהי כל מה שמצאנו בתלמוד איי ואין חולק עליו בתלמודנו 1) בתשובות גאונים קדמונים שם •שנם עוד איזו שינויים המראים כ• הנוסחאות ne רן יותר קדומות. — עם זה •ש?1העיר כ• הלא רב נחשק מדן אחרי רב עמרם ואם גאו; זה מזכיר את הירושלמי כמו שנראה לוזלן אין בל 8לא לו היה מזכירו גאון מאוחר ממנו. ין להחכמים אשר התעסקו בענק זה אף כי לא דברו עליו בספר או מאמר־׳מיווזד יש לחשוב גם את הריב ראסנער אשר בחמשת חלק• סכרו אהבת ציק וירושלים שיוואו עד עתה לאור נגע הרבה בשאלה זאת כמו שיראה הרואה בהמשך דברינו. י) עי' באוד המלים האלה בנחל,אשכול במקומו. *) על הדק הזה שנ«םק בהירישלטי לעמת הבבלי עי' לקמן אצל הלכות גדולות ם«׳ 16 ותראה שגם ר׳ת העיר על זה בם«ר היש־.