Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

141 עניניס שוגים יעוג;יס דר״קו*־. ה0»;<ס גרפם אח׳ב בווארשא תרניה (ושם הוא בעמוד 97) ואשר במאמרו זד. הוא מטעים ביהוד את רפיונותיו של '1.רשי'ר ושגגוחיו. פה יאמר בתוך שאר דבריו בי הכלל שבלל הרשייר בתולדות רביגו גסים שלו כי הגאונים לא הביאו את התלמוד הירושלמי אין לו מעמד "ובפרט במה שכתב כי לא בא זכרו בתשובות שערי צדק ואגו רואים שבא זכרו בתשובות ההן (ש׳ב טי׳ ט). וכבר השיגו עליו חכמים אחרים והראו כי גם 'בתשובות גאונים אחרים גרמז על הירושלמי וכן בה׳ג של ר׳ שמעון קיירא. והמעיין בשאילתות ררב אחא משבחא ימצא גיב מאמרים לקוחים מן הירושלמי וכו׳.“ על טעגות אלו עגה הר״א עפשטיין ברברים של טעם במחברתו "דברי בקרת״ (קראקא תרג׳ו) ע' 7 כי הלא הרשייר לא אמר שהגאונים איגם מביאים כלל את הירושלמי רק שהגאונים הראשונים כמעט שלא ידעו כלל ממנו ואותם אשר ידעו ממנו עיינו בו רק לפרקים הרי שמודה כי גם הגאונים הראשונים ידעו מעט את הירושלמי ועיינו בו לפרקים וידוע כי היוצא מן הכלל הוא מחזיק את הכלל ומה שנוגע להתשובה בשערי צדק הלא העיר בבר ע׳ז בעל החלוץ וגם זה מחזיק־ עיקר דברי רפאפורט כי בקובץ זה נקבצו כמה מאות תשובותv של גאונים ואם באחת מהן מובא הירושלמי הלא אין זה סותר כלל את דבריו. גם הרשזח׳ה בהוספותיו למחברת זאת (ע 27) דבר ע*ז ומביא גם בקצרה דברי ריז פראגקל במבוא הירושלמי ע׳ר סדור רב עמרם ועוד ע״ד תשובה אחת לר' נחשון שמובאת בס' האשכול אשר גם בה גזבר הירושלמי ואשר נדבר עליה עור למטה, אבל עם זה לא יכריע את הכף. חאחרון אשר דבר על עגין הגאונים והירושלמי הוא ר׳ יצחק אייזק הלו• בספרו דורות הראשונים חלק ג' דף ס*ו והלאה וכבר נודעה גם ררס־ להטיל מום בחוקרי הזמן, או כאשר יקראם הוא חכמי אשכנז, ולחשוד אותם כי בסיגה ימעטו את הדמית ויתנו דופי בראשי ישראל הקדמונים. רוב דבריו יסבו על הריז פראנקל האומר שההתעסקות בהירושלמי החלה אך מהמאורע עם סלמון בן ירוחם (ע״ש דף ניר. וכוי) וכי סדור רב עמרם גאון לאו מר בר רב אשי חתים עליה ומשתדל להראות כי לא לבד שרב עמרם בעצמו השתמש בהירושלמי בכמה מקומית כי אם שבימיו כבר נתפשט תלמורא רמערבא גם לאp ספרד וראיתו מתשובות הגאונים ליק סי' נ״ח שנדבר עליה למטה ושמשם כפי אשר נראה אין גם צל ראיה. עוד מביא התשובה הג׳־ל לרב נחשון שמצאה לה מקום בם׳ האשכול הל מועד קטן (ח׳ב 166) וזיל: "הא דאמור רבנן אין מברין אלא על מטות זקופית ותניא אם לבו גס בו יברהו על מטה כפויה ואם לאי על זקופה במאי קאי מתני׳ אי בחש׳ט מי סכרין אבל בחש׳ט אי כשאר ימים טובים ובחול מי איכא מטות זקופות? אין הדבר כן במועד אין מברין ומשנה אין מברין אלא על זקופות בחול קאי ... ולתלמורא רמערבא נמי המשנה בחול קאי ע'כ.“ והנה התשובה הזאת אשר כביר העיר עליה הריג ברילל ביאהרביכער א' 227 ואשר גם הוא רצה להסתייע ממנה כי ככר רב נחשון קורא את הירושלמי בשמו תמצא גם (כפי שהעיר שזח׳ה שם) בתשובות גאונים קדמונים סי׳ ליו ושם חסרות המלים האחרונות "ולתלמודא דמערבא