Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

שםו*ל אברהם psuumc, 140 עתה טרם שבתו על כס הגאונות בבבל בארצית שונית וביניהם גם באp הצבי1) ישם הלא היה יכול לדעת את הירושלמי עוד לפגי זה, ועוד זאת כי כפי שהוכחתי במיא*) חבר סלמון את רוב ספריו אחרי פטירת הרס׳ג ולכן אי אפשר כי נתעורר הגאון על ידי פעולתו של הקראי הזה להטת בתלמודא דבגי מערבא ולסמוך עליו בפסקי דיניו. והגה שנים אחדות טרם שיצא לאור ספרו של הר״ז פראגקל גרפס סדור רב עמרם גאון ושם הובא הירושלמי כמה פעמים בשמו (כמו שנחזה למטה) ולכן הוסיף הרז״ף בהוספותיו דף קמ׳יח א׳ מה הלשון: "והגה שגת תרכ׳ה יצא לאור בווארשא סדר ררב עמרם ו&ם .הובא הירושלמי בכמה מקומות אך לאו מר בר רב אשי חתם על ההוא סדר גם לא הודיע המוציא לאור איך מצא הכ׳י ומה תגארו ומה הכתב המוכיח עליו. והרי ר׳ סעדיה גאון לא ידע הירושלמי ער אשר הביאו שלמן הקראי לבבל(עי׳ בפגים) ור׳ עמרם קדם הרבה לרס׳ג.“ הגה היתר. אצלו השערתו בדבר סלמון ליסוד מוצק כזה אשד בשביל זה הטיל חשר באמתת סדור ר' עמרם וגם יזה דבר תמוה. כי הגה אף אם לא בא הסדור הזה אלינו כפי שיצא מתחת ידי מחברו וחסרו מטנו דברים אף באו בו הוספות כמו שיבא עוד לפנינו הנה אין כל יסור לחשדו בכלל, כי הלא הרבה מהראשונים מביאים דברים בשמו שנמצאו אצלנו (למשל הרי*צ גיאת, בעל המנהיג וכדומה) ועל כן אי אפשר לומר כי כל הדברים שבאי בו בשם הירושלמי הם מזוייפים. בשנות תרמ׳ה—תרמ׳־ז נגלה מטמון חדש מתשובות הגאונים' אשר נדפסו ע׳י הרכבי באספתו. "זכרון לראשונים“ מחברת ד׳ בי שם באו רוב התשובות בתמונתם הראשונה בלי כל קצור ושינוי ובהן הרבה תשומת שנזכר בהן הירושלמי בפירוש, ולכן בבוא מוציאם לאור במבואו למנות את חשיבות התשובות האלו אחת לאחת נגע נם בענין שלפנינו ובין שאר רבריו יאמר (ע׳ IX—X) כי "לא צדקו המאשימים את הגאונים שבכונה הכתירוהו תחת לשונם (מנתו פה על יה׳ש שאמר כן) כאשר יראה הרואה שבתשומת אלו שהועתקו כהוגן יביאוהו הגאונים כפעם בפעם ויסמכו עליו להלכה במקום שאינו סותר לתלמוד בבלי ואף נאמר בתשובה סי׳ תל׳ר (והתשובה הזאת היא לרב שרירא, עי׳ למטה) מעשים בכל יום ־דמסתייעא מן תלמוד ראp ישראל דססכא הוא, האם זאת היא שפת האנשים הרוצים להכחיד תחת לשונם מעלת הירושלמי? “ והנה בעיקר הדבר הצדק אתו שלא היתר. כאן כל פניה מיוחדת אבל בכל זאת לא נקח את התשובות האלו לראיה מוכיחה נגד דברי הרשי״ר וההולכים בעקבותיו כי כלן טבעות (כמו שנראה למטה) מאחרוני הגאונים ועל אדותם הלא לא הסתפק איש כי ירעו את הירושלמי והשתמשו בו. מחום הגאונים להירושלמי נגע בדרך אגב גם הראיה ווייס במאמרו "דברים אחדים מתוך רברי ימי ר׳ שלמה ליב ראפפורט“ אשר גרפם בהאסיף לשנת תרנ׳יד (עי' 113) ואשר הוא פרק אחר מתיך ספרו "זכרוטתי“ אשר *) ע' סהברתי היזי הבלגי (ברדיטשזב תרס׳ח) ע׳ 25 הערה 3. י) בס׳ע 688 ,8 JQR. ועי״ע 18, 221 oe.