Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

139 ענינים שונים הנוגעים יתקוםת הגאונים להפיץ למוד הבבלי לא נשאר להם פגאי ללימור הירושלמי1) ואפשר שלא בא כלל לידיהם לכן לא גזבר הירושלמי לא בספריהם ולא בתשובותיהם והרי הספרים היותר ראשונים אשר בידינו והם הלבות גדולות וס' השאילתות לר׳ אחא משבחא לא נתיסדו בשום מקום בהלכותיהם על הירושלמי ואך הגדות באו בהם אשר מקורם מהירושלמי . . . וכבר עמד הגאון רש׳יל ר'פ ז* *ל על זה בכרם חמד שנת תריא והוכיח כן'ברברים כי נעמו. ונוסיף להביא עוד ראיה על זה ממה ראיתא בשו״ת שערי צדק חיג שיג סי' ז׳ הרא סילתא בעו לה כמה כלי מן קמי מר רב שמואל ראש כלה ולא פשטה גברא רקריש איתתא ואזיל למדינת הים ואתני בהדה דאי לא אתי לזמן פלוני ליבטל קדושי ומטא זימנא ולא אתא מאי ... והנה הדין הזה אשר היו מסופקין בו כמה כלי ולא איפשטא הוא שנוי בפירוש בירושלמי קדושין פ*נ היב .... הרי הירושלמי לא היה ידוע לר' שמואל ריש כלה ... והראשון המביא הירושלמי הוא רבינו סעדיה וקוראו בשם תלמוד אp ישראל עי׳ שוית שערי צדק חינ ש׳ב סי׳ ט' ונראה שהגיעו לזה המאורע אשר אירע לו עם הקראי שלמן בן ירוחם . . . עי׳ ס' ליקוטי קדמוניות מאת שמחה פינטקער בנספחים שהביא המאמר של שלמן וזיל: וכבר הכחיש הפיחומי (והוא רסיג) שלא היה בין בית שמאי ובין בית הלל מלחמה או שהרגו קצתם לקצתו והבאתי תלמוד סדר מועד אשר לאנשי איי ופתחתי ההלכות שזה המעשה נזכר בהן ופירוש יעקב בן אפרים בזה והלכתי עטו לבבל לברר איך סילף הפיתומי את,הדברים ליפותן עיב. והנה אין אשם בזה לרסיג כי לא ביחש בזדון דברי שלמון כי בבבלי לא נמצא באמת דבר זה שהרגו תלמידי ביש בתלמידי ביה והירושלמי לא נודע אז בבבל . . . ואחרי אשר הביא שלמן הירושלמי לבבל והוציא ממנו דברים נגד המחזיקים בתורה שבעיפ ראה רסיג זיל שעת לעשות לה׳ לעסוק גם בתלמוד ירושלמי והביאו כבר לפסק דין בתשובה דם׳ שערי צדק שזכרנו. ומימי רס׳ג נתפשט הירושלמי בבבל“ עכיל. הנה הארכתי להביא את דברי פראנקל כמעט בשלמותם להראות כי גם ממט נעלם לא לבד שהרבה מדברי השאילתות ובהיג מיוסדים על הירושלמי כיא גם שזה האחרון מביאו בפירוש ולא נוכל לומר אם כן שהראשון המביאו הוא הרסיג ועוד יותר תמוהה השערתו כי הגורם לזה היה המאורע עם הקראי סלמון בן ירוחם. עיר המאורע הזה דברתי בארוכה במאמרי עיר יעקב בן אפרים שנדפס בהמאסף תהלה לדוד אשר ייל לזכר הריר קויפמאן זיל בחלקו האשכנזי ע׳ 169 והלאה (וגם בתוצאה מיוחדת) אף הבאתי שם את דברי סלמון במקורם הערבי*), אבל עם זה יש להזכיר כי הגאון רב סעדיה הלא סבב כסי הנודע *) דומים לזה הם הדברים הסובאים בשם הגר’» בהקדמה לס' םאת השלחן מאת תלמידו ר' ישראל משקלאוו וזיל: "ושמעתי מאחד מהעומדים לםני רביגו בלמדו שטת מתני' דם*ג דנלאים ערוגה ונו' ני הגאוגים והרטב׳ם זיל מהבית יגיעתם בלמוד תלמוד בבלי להורוח ממנו הלכה למעשה לא שמו יגיעתם לברר וללבן תלמוד ירושלמי הקדוש ובתום*חות ונו'.“ אמנם במה שנוגע להרמבים הלא ידעגו ני חבר גם הלנות ירושלמי שמביאם בםידושו לתמיד ם*ה מ׳א. *) ועי' מה שהוסםתי על זה בשם דרי• גולחויהר במחברתי "תהלה לדוד“ (ווארשא תרס׳ב) ע' 16. ועי״ע מונאטםשריםט 02(11 ע׳ 376 וראטנער באהבת «•ק וירושלים שבח ע׳ 16.