Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

r שסזאר אברהם ®אזנאגסקי 136 את החזיון הזה נחזה ביחוד כתקופה שאחרי חתימת התלמוד ר׳ל ."בתקופת הגאונים אשר ישבו על כסא האמוראים והסבוראים בבבל ואשר מלאי את מקומם, הנה נם הם התעסקו להסבות שהזכרנו על הרוב בהבבלי. נוסף לזה כי חוט ממושך קשר אותם אל תורת הבבלים, והיה זה לחדיון טבעי כ, הם שזרוהו הלאה ויעבתוהו אף השתמשו כמעט רק בו בחפצם לארוג׳ את יריעות אהל בית ישראל. ועוד זאת כי נם זה.,מונח בטבע כל איש כי חן מקום על יושביו ובפרט הביטו׳ בעין חנינה על ארץ בבל אשר אמרו עליה בי לא פסקה ממנה תורה מימי גלות יכניה ואילך וכי היא עיקר נדלה וכי ייאש• גליות שבבבל עומרים במעלתם על נשיאי איי אחרי כי אלו הם שבט ואלו רק מחוקק, אלו מבית דוד מדוכריא ואלו מנוקביא וכדומה. ולכן לא נתמה בראיתגו כי עלה למור התלמוד הבבלי בישיבות סורא ופומבריתא כפורחת וכי תימור ארץ ישראל יזכר אך פה ושם לעתים רחוקות ובתור יוצא מן'הכלי. והראשון אשר עמד על הענין הזה היה הרשייר אשר בשכלו ההד והחודר כל דבר ראה גם פה נכוחות אף שכעת לא נוכל להסכים על כל דבריו. בי בכתבו בפעם הראשונה את תולדות ׳רבינו נסים מקירואן ובהעירו כי הוא פנה לו דרך חדשה בלמוד התלמוד במה ששקד הרבה על התלמוד הירושלמי הוסיף על זה (הערה 16): "אחשוב לקצת חידוש שעוד לא העירו כותבי כללי התלמוד על מה שרוב הגאונים הראשונים כמעט שלא ירעו כלל מתלמוד ירושלמי ואותם אשר ידעו ממנו עיינו בו רק לפרקים. והנה לפנינו ספר קדמון שאילתות דרב אחאי גאון המלאים פסקים וראיות מתלמוד בבלי ואין אחר בהם מתלמוד ירושלמי . ץ . . יותר מזה בכל תשובות הגאונים הנדפסות בשאלוגיקי שנת תקג׳ב ונקראות שערי צדק אשר בקצתן נמצאו לפעמים אורך דירים בפירושים וראיות מתלמוד בבלי לא נזכר שום ראיה מירושלמי לאיזה גאון מגאונים הרבים שנמצאו שמה ולא ידברו ממנו ג*כ בשום מקום . . . . ורק באגרת רב שרירא ורב האיי הנדפסת ביוחסין מובא כבר תלמודה של איי אלא שהמה אחרוני הגאונים ממש רק גדולים בחכמת התלמוד מכל שלפניהם ולבן יגעו לעיין בבל ספר שמצאו כתוב להגדיל תורה ולהאדירה ולברר דבריהם סבל צד שאפשר ובכל זאת בתשובותם שראיתי בשערי צדק לא יזכירו גם הם י את הירושלמי בשום מקום לענין הלכות ודינים ומזה נראה שעיינו בו רק לפרקים ובו'." והנה אם נם נראה להלן כי שגה פה הרשייר שגיאות שונות, ב* כמה דברים כהשאילתות נוסדו' על הירושלמי וכי בשערי צדק יזכר תלמוד א־ץ ישי־אל אף בשמו הנה בכל זאת העיר על ענין נפלא בתולדות ספרותני העתיקה אשר איש לפניי לא שם לבו לזה. נגד דברים אלו יצא לטעון הר׳־צ חיות במחברתו אגרת בקרת (מהחרא א דף ז' ע*נ, מהחרא ■ב דף ל״ד ע״ב) בהראותו כי דביר אחד בשאילתות מקורו בירושלמי וכי בה״ג נזכר תלמודא דבגי מערבא בפירוש, הלא כה דבריו: "•נעלם ממנו שאלתא שניה לפורים פרשת ויקהל ר׳ יהודה נשיאה שדר לר' הישעיא אטמא דעגלי תלתא שלח ליה קיימת בנו ומשלוח מנות הדר שלח עגלא תלתא וי׳ג גרבי רחמרי שלח ליה קיימת ומתנות לאביונים ומהרי״ב שם