Haḳedem · 1907-09-25 · 3 (25.9.1907) · p. [Seite]

r מגניזה מזרחית אחת בהביבליותיקה הקסרית בפטדסכורג. דיר אברהם אליהו הרכבי [אבן סאקויה מתייחס בניגודיו, אם הוא חושב יש לו איזה גיגוד)1) לדבר הלכה או רק לפסקא אחת שבה, הוא מביא ג׳ב את הפרק הזה כולו או רובו ברבריו, בברי להטעות את השומעים (הקוראים) שהוא הכחיש אמיתת כל הפרק ההוא. למה הרכר רומה, למי שיש לו להביא רק פסוק אחד להוכחה והוא מביא כל הפרשה כולה. הוא (אבן סאקויה) עשה זה מפגי שבספרו אין שום תועלת, אין בו אלא דברי ההמון של (הקראים) ואלו הביא רק חלק הדברים הנצרך (מן ההלכה), היה ספרו גתרוקן מתוכגו ובשביל כך הוא ממלא את ספרו ברברי הרבגים שאיגם שייכים לזה כלל. גם מצאתי אצלו, שהוא מביא מדברי הרבנים רק מה שלדעתו ראייה להוכחתיו ומשמיט את שאר ־בריהם באמצע ההמשך אם מתגגדים הם לרעתיו. כן הוא בנוגע לקדוש החודש, הוא מביא מתורת כדינים את המלות: "קידשוה אנוסין או שוגגין הרי זה מר)רש“ והשמיט את המלות המובאים שם הלאה: ״בלא עדים הרי זה מקודש",•מפגי שראה בזה בניירוש, כי כאן הדברים אסורים שגם בלי ראייה בלל אפשר. יותר מזה גרוע הוא, שהוא מ*ןןנה,?ןי1ךס ומהפך דברי הרבנים, אם אין דבריהם מתאימים למטרתו כלל. בך מצא "בתום פ ה" (תוספתא), שמותר להריץ מים לתוך הגנה ערב שבת עם חשיבה כמו שנאמר שם: "פותקין מים לגנה ערב יום שבת עם חשיבה והיא מתמלא והולכת כל השבת כולה", תייף מזה בספרו כדברים האלה: "אין משלחין מים לגגה ערב שבת עם חשיבה", ועל יסוד כזב הזה בנה ששה סברות וכשראיתי כל זה אמרתי בלשון הכתוב תאלמנה שפתי שקר. זהו המקור הערבי: < (f. 2b) "בהלכה או בקטעה מגהא פיכתב אלפרק כלה או כחירא מנה ליוהם אלסאטעין אן אלפרק בלה רד. וקר ישבה מן יריד יחתג בפסוק פיתלו *) גהקטע שזיפניגו חסדים ס^ות אחדות. בראשית הטאסר הזחואני השזיטתי אותן עם'י תוכן חענין.