Haḳedem · 1907-09-25 · 3 (25.9.1907) · p. [Seite]

מאיר איש־שיזם 122 .שנו בפ״ד דהעגית לענין קריאה אגשי מעמד שקוראין במעשר, לראשית. ביום הראשון בראשית ויהי רקיע. בשני יהי רקיע ויקוו המים. בשלישי יקוו המים ויהי מאורות. ברביעי יהי מאורות וישרצו-המים. בחמישי ישרצו המים ותוצא הא^ בשישי ותוצא האp ויכלו השמים. פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיר ובו', והנה אלו הפרשיות הם לפנינו. בראשית ה׳ פסוקים. יהי רקיע ג׳ פסוקים. יקוו המים ח׳ פסוקים. יהי מארת ו' פסוקים. ישרצו המים ד' פסוקים, ותוצא האp שמונה פסוקים, ויבולו ג׳ פסוקים. ועכ׳־פ אין בשום פרשה תשעה פסוקים לג׳ קרואים. ואמרינן בגמרא (כ׳ז ע׳ב). תנא בראשית בשנים יהי רקיע באחר. ושאלו ע׳ז בשלמא יהי רקיע באחד תלתא פסוקי הוו. אלא בראשית בשנים ה׳ פסוקי הוויין ותניא הקורא בתורה אל יפחות מג׳ פסוקים. רב אמר דולג ושמואל אמר פוסק (ונכפלה סוגיא זו במגילה כ״ב ע׳א). פר׳שי במגילה שם: דולג. השני חוזר ומתחיל פסוק שגמר בו שלפניו: פוסק. הראשון קורא חצי הפסוק השלישי ופוסקו. ושאלו ורב דאמר דולג מ׳ט לא אמר פוסק. ומשני קסבר כל פסוקא רלא פסקיה משה לא פסקינן ליה. ושמואל אמר פוסק ומי פסקינן. ודיאמר ר׳ חנינא קרא (במגילה ר׳ חנניא) צער גדול היה לי אצל ר׳ חנינא הגרול ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקת של בית רבן הואיל ולהתלמד עשויין (ושמואל). התם טעמא מאי משום רלא אפשר הבא נמי לא אפשר. ושמואל אמר פוסק מ׳ט לא אמר דולג. גזירה משום הנכנסין וגזירה משום היוצאין. ובתב שם בפירוש המיוחם לרש״י. צער גדול הרבה טרחתי וחזרתי עליו שיתיר לי לפסוק הפסוק לשנים לצורך תינוקות שלומדים לפני שאינן יכולין לקרוא פסוק בולו. ופי זה אינו ברור. אלא שאינם יבולים לקבוע בזכרונם פסוק גדול. והנה מה שאמרו קסבר כל פסוקא רלא פסקיה משה לא פסקינן ליה. על סרחן אינו אלא סגנון לשון. רהא חזינן דבמערבא פסקו פסוק אחר דבכל לג' פסיקים. אלא כלו׳ ממה שנתקבל בידינו כבר מימים קדמונים. ודוגמת דיבור זה בברכות (י״ב ע״ב) דאמרי שם. שבקשו לקבוע פ׳ בלק רכתיב בה כרע שכב בארי וכלביא מי יקימנו*) ולא קבעוה משום טורח צבור. והקשו ולימא האי פסוקא ותו לא. ימשני גמירי בל פרשה רפסקה משה רבינו פסקינן דלא פסקה משה רבינו לא פסקינן. ועל ברחנו נאמר שלצורך פסקינן. שהרי במלביית זברוגות ושופרות אמרונן פסוקים פסוקים. ולא פרשיות. ומפרשת בלק נמי אמרינן לא הביט און ביעקב וגו׳ ותרועת מלך בו. וכן בענין פרשת \ ' כיסיניא אתזן דבבי רבי אמרי; ריר בעא תתן ר; חר בר גש דריש דיי!׳ והו; כפר מתניין (טימך בהזנה בכיי, תלמוד) לעבד לון כד עורכינן (ועץ טחנהלה אוםנילת שיהיל בידל)• לכל נך נתדידיו עגיגירם עד שהתאוננו כלף סלטה• שיל חכיטיא למהו• בספריא• לכפריא כהזניא• לחזניא כעמא דערעא• י) פי״שי כרע שכב דדטל יבשנבך ובקומך שהקב״ה שלמרינו בשכבגל ובקומנו ישכב שלוים לשקצים כארי וכלביא• לי• נראה דקיא כרע שכב כארי לגו׳ רלא נמשך בענינל אקרא הקלדמו הן עם כלביא •קלם לגל׳ יא ישכב עד •אכל מדף לגל׳ לדדשלהל כמדרש רבד שם לעני! ק״ש• אין אלסר. בעלים ביועא בהן הרי הן ישנים ם; היערה למן המעלה לעלמדין משנת; כארילה לחלטפין ק״שז לסמייכין להקכ״ה לנעשין כאריות לכו׳ יא •שכב עד יאכל טרף כשהוא אלם־ ה׳ אחד נאכל1•; חטחבלין מפניל ומלחשי; אחדי! בשכ״מיל ובל־חין והיא נכטך בק״ש משוטר• היום לשומריוהלילה וכל׳•