Haḳedem · 1907-09-25 · 3 (25.9.1907) · p. [Seite]

115 סחקרים דבן<ירא נרגז. אם געתיק את הסורי לעברית גרויח תאר יפה מאשר לפנינו בהעברי: דאגת מזון,) חניר תנוסה וחלי חזק יפריע שנה (סבור הייתי לומר כי הוי״ו היא הנקראת כספרי הדקדוק adaequationis כלומר וי׳ו של ה׳קזיאה ע׳ גם כתרגומו של בן־זאב: וכחלי רעה איננה מניחה לו לישן .. אלא שבענין זה כרגיל המשל קודם להנמשל ע׳ לדוגמא משלי כיו, ז׳ ולהלן כ׳ ולהלן) ב) פסוק ז׳ ״כי תקלה הוא [העושר] .לאויל וכל פותה יוקש בו“. — בחצי הא׳ מתרגם הסורי כבעברי: מטל רתוקלתא הו ממונא לסכלא [ממונא הוסיף מדעתו] — ואולם היוני אומר: עץ מכשול הוא לזבחים לו . . ואין נראה כלל שהיה מתרגם היוני את המלה: אויל באופן זר כזה. ואומר אני כיי מתחלה היה נאמר: לשוטים לו שיין שמאלית, כלומר למי שהולך אחריו (ע׳ משלי ז׳י כיה: אל ישט אל ררכיה ..) הסורי נקד בטעות: לשוטים בשיין ימנית ויתרגם לסכלא, והיוגי: לשחטים לו — ויצא העגל הזה! בחצי הב׳ נראה שגרס הסורי: וכל שוגה בו — יוקש . . כלומר כל מי שמתעסק בו (וכל מן דטעא בה הו מתתקל) ואולם היוני: וכל שונה, בו יוקש. ג) פסוק י׳ "מי הוא שנדבק בו והיה לו שלום“ הלך בעינים עצומות אחרי הסורי: מגא דאתדבק לה והוא לה שלמאי ואולם ברור כי מעקרא נאמר: וישלם כביוני, ויתבאר וישאר חם ושלם ברוחו ובלבו. ד) שם בסופו "ולהרע רע ולא "אבה“ המלה אבר• לא תמ!א לא ביוני ולא בסורי; שהיוני מתרגם: ולעשות רע ולא עשה' והסורי: ולמבאשו לחברה ולא אבאש' כלומר; ולהרע רע ולא הרע .. נראה בעיני כי העברי שלגו (או מקורו הארמי) נסח בטעות בסורי: ולא אבא במקום ולא אבאש, ועיי כן בא לידי תרגומו: ולא אבה (= אבא בארמית ע׳ לדוגמא אונקלום ברב׳ כיג, ה׳: ולא אבא ה', וכיוצא בו). *) ל#ניגו: *#תא דסזונא רחקא נוסתא וסרעא וקי#א ם#־ד שגתא . . ויש סן הם#דשים שאוסרים לגרום: דססונא ע׳ סר. שהביאו מילר וריסיה.