Haḳedem · 1907-09-25 · 3 (25.9.1907) · p. [Seite]

«בי #רץ חיזת 114 שהיה .מעקרא? יתלע או יחעל, והיוגי והסורי קראו בטעות: יתקל; ספני שרויווק מאד בי שגי מעתיקים, שלא ידעו איש מרעהו באו לידי טעות אחת‘) שאינה קרובה כל כך. ואפשר שמעתיקנו העברי מצא במקורו: נתקל בך, ויתרגם: יחלע, באמצעות המלה הערבית 'JlS^ שמשמעה הכה ופצע* 2)3). ב) פסוק כיא מאל תתן לרין4) נפשך ואל תבשל בעונך“ . ,5) בהחצי הב׳ תרגם היוני: ולא תצער את עצמך במחשבתך (aeavrov והסורי: r תתקל במלכא דנפשך (ךן$של בעצת עצמך) הנך רואה כי היה לפני שניהם: עצמך מה שיחסר בהעברי. גט נראה לי שיצדק היוני בתרגומו, והיה אפשר בספרו: •אל תנןע עצמך בעצתך (ע׳ נגע לב במ״א, ח', ל״ח) והסוןי קרא: אל ח^ף בעצת עצמך .. והעברי אשר מצא במקורו הארמי: תתקל, תרגם: תבשל כדרכו. — נ) פסוק כ״ג "ואין תעלה בקצפון“ בלומר אין תועלת ורומה לזה ביוני; אבל הסורי אומר: ואובדת אנון כריותא (ויאבדם ינון). אפשר שהיה, מעקרא השרש: סבן והיוני פירשו מעין הועיל כמו לדוגמא באיוב טיו, ג', ואולם הסורי המשיכו בטעות אל •n^p (ע׳ קהלת ר', ט׳) ותרגם בהעברה כמעט: אובדת כדי להשוותו אל החצי הא׳ שבו: כי רבים הרג יגון6). פרק ל׳־א / א) פסוק ב׳ "דאגת מחיה תפריג גומה — ומחלי חזק תפריע גומה“ .. בגליון יש: ומחלה חז [קה] תפריג גומה . . והנוסחא הראשונה יש לפרש: שהדאגה תפריע את השנה יותר ממחלה חזקה. עכ'פ איני מבין איך היה אפשר לחשוב אף לפי שעה קלה, כי כזו היתר. צורת הכתוב בעקר. — נניח את הכפלת הפועל והשם בשגי חצאי המקרא — האם פרג במובן זה (= גרד, הפריע) הוא דבור עברי? ה׳ שיבטיר כותב בהערותיו האגגליות "תקקיא גם בספרות התלמודית ע' המלוגים“ אבל בתרגומים וברבגית (ע׳ ערוך השלם בערכו}' יש לו משמע: הרצה מעות, והמיר והבדיל בסורית, מה שלא יתיחם היטב אל פסוקנו. — ונראה בעיני שהשתמש הכותב בשרש הערבי (עם עי״ן מנוקדת והכרתו: פרג) שמובנו: שים קץ לדבר וגם: היות *) אי תשיב:• 0םה שבכתוב הזד. בעצמו קראו נם שניהם זעלו בטעות, ם#גי שנקל יבוא ליד• טעות זו בחסרון נקודות, סד. גם שהיוני קרא: והעבד, ולמעל הזה לא •תיתם עלו כלל. *) בת״י ויקרא א׳ י״ז יש תלע בהעתקת: שסע, ואולם הערוך גורם: ויתלה. *) השערת ה׳ #ירלים [.הקדם* חוברת ב׳ *ד 74[ שהיה סעקרא: יתלעבך כלוטו* יחרםך אינה מחוורת שעל •דה לא נוכל לבאר את הגירסאות האחרות. 4) יםה תקן ה׳ שינטיר: ידון בלוטר ליגון כמו שהוא בסורי (לדוונא). י) הגירסא הזאת נראית מוטעת, ספני שאינו מדבר כאן מהחטא וטנשויו, אלא שטזהיד את בני האדם טרבוי הדאגות וע״ב נראה שהוא ט״ם או במקום בעצתך נמו שהוא בגליון או במקום: ברעיגך. *) אפשר שגרס היוני: ולא יסכן קצפון, והסודי: ולטו יסכן.. וחשב ג״ב שיש לו יחם אל סכי ועל כ; תרגם: האביר אותם.