Haḳedem
- Journal
- Haḳedem
- Volume
- I (1907)
- Issue
- 3 (25.9.1907)
- Date
- 1907-09-25
- Page
- [Seite] (sequence 80)
- Language
- German, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 54% known words query
- IRI
…/4869944-6026858-6026912--0305-4870252- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
113 'מחקרים p!j־tn»o הוא מבינוגי: פעל, והסורי [ועבד אידוהו ..] מפרשי מעשהו, שהמשיכו אל: פעל, והוסיף משלו אידוהי, ואחריו גמשך העברי. — f ה) פסוק כ*א "ה^זם על דרכיה לבו — ובחבוגחיה יתבונן“ ה׳ ויכשיר תקן: ובגתיבתיה בעקבות הסורי: ובשביליה, אלא שעל ידי זה לא גשכיל איך בא היוני לידי תרגומו: ובסוד וחיה יתבוגן. וגראה אמגם שנסח היוגי: ובמסתריה, והסורי: וכמסלתיה פרק ט׳יז א) פסוק ז׳ ״אשר לא נשא לנסיכי קלם“ . . כמדומני המלה נסיכי איננה עקרית — כי ביוני יש;»13} yiyavxרי; ורק הסורי תרגם: מלכא; נראה אם כן שנסה: נ?יךי [ע׳ לדוגמא מלכים ב', י', י׳ג גבירה במובן מלכה] ב) פסוק ח׳ "ולא חמל על מגורי לוט המתעברים בגאותם“ אף אם ננסח עם ךיסיל: המתעלים, אין לומר כי הבינוני הפעיל הוא עקרי. הסורי תרגם: רארשיעו p גאיותהון, ואולם היוני: 01 g ißdeXv^cao אשר הוא [= ה׳] שקץ. וכבר אפשר לומר כי הסורי נסח: אשר התעיבו, ופירשו עומד, כלומר שעשו תועבות מעין ויתעב במ׳א, כ׳א, כ׳ו — ואולם .היוני קרא: אשר ה תעי ב ובארו מעין פעל (כמו בתהילים קיו, מ׳ ויתעב את נחלתו, ונם ההפעיל אולי כמובן יוצא בתהלים י׳ד, א׳) נ) פסוק י׳ח: ״הן השטים ושמי השמים ותהום ואp ברדתו עליהם עמודים בפקדו וכרנשו“, ה' שיבטיר תקן: עומדים, . . ירגשו . . אבל לא העיר כי מתרנמנו נתן לפנינו שתי העתקות. האחת לפי הסורי [שתרגם: בגלינה דעליהון קימין ולזה יתיחם: [ברדתו עליהם עומדים] והשנית לפי היוני [שתרגם ffaXevdyoovrat iv tJ} inuJxonfi avrov בפקדו ירגשו]. וקרוב אמנם לודאי כי יצדק חברי ה׳ פירליס באמרו כי מעקרא נאמר ימעדו ועפ׳י זה העתיק היוני, ואולם הסורי קרא בטעות: יעמדו, והעברי עשה כחומרי בי*ש וחומרי ב׳ה. [ערובין דף ו׳ ע׳ב] פרק ל׳ א) פסוק י״ג ״יסר בנך והכבד עולו — פן באולתו יתלע בך" הפעם נראה שאי אפשר לומר כי השתמש מעתיקגו ביוני או בסורי, מפגי שיפה משניהם כתב עולו, והשנים קראו בטעות עלו. אלא שאולי תצדק השערתנו בי היתד. לו העתקה ארמית וממנה שאב. היוני מתרגם כחצי א׳: "יסר כנך והעבר עלו“, כלומר תן עליו עבורה רבה (ע׳ יחזק אל כ׳ט, ייח: העביד את חילו עבורה רבה ..) והסורי (אלף ברך ואקשא עלוהי ..) וקרא: יסר בנך והכבד עלו. בהחצי הב׳ אומר היוני: פן באולתו ן!יקןל, והסורי (דלמא בסכלוחה נתקלך) קרא: פן באולתו :3׳ןזל[ף]. עבים אינו נראה בעיני כלל