Haḳedem
- Journal
- Haḳedem
- Volume
- I (1907)
- Issue
- 3 (25.9.1907)
- Date
- 1907-09-25
- Page
- [Seite] (sequence 79)
- Language
- German, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 69% known words query
- IRI
…/4869944-6026858-6026912--0304-4870251- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
*בי #רץ חיות 112 עלי. פיו, י״ד :רים ..) ובדבר עצבה שיש בעברי שלפנינו לולא דססחפיגא f הייתי אומר שיש לגרום: עצמה (כעקבות הסורי) ומפני שמעתיק אחד לא ראה בזה טעם הגון #ןהו אל עצבה. פרק י-ד א) פסוק ג׳ ״ללב קטן לא נאוה עושר — ולאיש רע עין לא נאוה חרוץ“. רחוק בעיני שהיה כותב בן סירא העקרי: לב קטן במובן איש צר לב; ובאמת נראה לי שהיה נאמר: לאיש צר לב .. וכן היתר. גם נוסחת היוני (avdqi putQoXoya, ורק הסורי הפך את הקערה ויתרגם כאילו נאמר: ללב צר "ללבא זעירא לא יאא עותרא“, ואחריו (או אחר תרגום ארמי) הלך בעינים עצומות העברי! ברבר שטוש המלה צר התבונן בסגנון חז׳ל: צר עין (במקום רע עין שבמקרא ע' שבת רף ק׳ח ע*ב, וביחור סוטה רף.ל*ח ע׳ב). גם בהחצי הב׳ נמשך העברי אחרי הסורי שמתרגם: ולנכרא דבישא עינה לא יאא ממונא* ונראה אמנם שתצדק גירסת היוני: ולאיש רע עין ^ןזה הון*.. והסורי בעקבות החצי הא׳ קרא: ל[א] נ[א]ה. ב) פסוק ט׳ חצי ב׳ "ולוקח חלק רעהו‘) מאבר חלקו“ נראה שמתרגם עפיי הסורי שבו לפנינו "ומן רגסב דחברה סובר נפשה“ והוא כנראה נסח בו (או בתרגום ארמי שלרגליו) מיבר [ר]נפשה .. כלומר חלק עצמו. — אלא שגם הפעם רינוסחא העקרית לא היתה כבעברי, מפני שאיך תפרנס על ירו את היוני: ועול רע ם:3ש נפש? ראית אם כן שבבן סירא העקרי היתר. המלה נפש, והיוני קרא: מיבש נפש, והסורי: מאבד נפשו; ואפשר גם כן שהיה לפני היוני: וחטף רע (או כדומה) והסורי קרא: וח$ף רע (הסלרי היונית ädtxia תוכל אפשר להתבאר מעין נזל, שכן מצאנו adixiffta במשמע זה). ג) פסוק י׳ג ״בטרם •תמות היטב לאוהב — והשיגת ירך חן לו“ החצי הב׳ קרוב אל תרגום היוני שאומר: וכפי כחך חן לו . . אבל אם היה בבן סירא הראשון בבעברי; לא נבין איך בא הסורי לידי העתקתו: ומדם דשאל לך הב לה .. ונראה בעיני שהיה לפני היוני: וכפי יש לאלף תן לו, ויהיה מה סגנון מקוצר של יש לאל ירך (ביוני כאן xarä jyv la%tv ובשבעים בראשית ל״א, כ׳ז «»15*10). — ואולם הסורי תרגם: ופי :שאלף. — ד) פסוק י׳ט: ״כל מעשיו רקוב ירקבו — ופעל ידיו ימשך אחריו“ נראה שמעקרא לא היה: ידיו, שאל׳ב איך נבאר את היוני האומר: והעושה אותו ילך אחריו; ונראה שהיה נאמר רק: ופעלו; היוני באר: ועושו, כאילו י) ע׳ ביומא דף י״ט סע״א ייהלן «ומעשה באחד «זיקה הזיקו והזיק חבת והיו pip אותו בן חם*ן“ בירושלמי שם ם״ו ודיג «בן האפון ל«• בעז, «קרבן עדה" טעות במקום «בן המון“ (בן הטפן?) וע׳ אמגם בערוך השלם לה׳ קאהוט ערך אפגין. 1 \