Mannheim
Compact Memory

Haḳedem · 1907-09-25 · 3 (25.9.1907) · p. [Seite]

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Haḳedem
Volume
I (1907)
Issue
3 (25.9.1907)
Date
1907-09-25
Page
[Seite] (sequence 78)
Language
German, Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
63% known words query
IRI
…/4869944-6026858-6026912--0303-4870250
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

111 מחקרים!1בן־סירא ב) פסוק ר.׳: "רבים גדכאים ישבו על כסא תבל על לב עטו צניף". כבר תקנו המפרשים (עפיי היוני והסורי): ובל עלו על לב (במקום: חבל על לב ..) אלא שגם בזה אין הנחת דעת שלמה. — גם הפעם ידמה העברי׳אל הסורי: סגיאא שיטא דיתבו על כורסיא .. ודלא סלקין הוו על־ לבא יכו; ואולם היוני, אם בחצי השני יסכים עמהם, שוגה הוא הרבה מהם בראשון שבו הוא גורם: הרבה נשיאים ישבו על האp .. נראה שגירסתו מוסעת, כי כמו שהפסוק הבא מדבר כולו מהשרים שירדו מגדולתם, כן צריך שידבר בתוכני כולו מהשפלים שנתגדלו. אבל אין נבאר את השינויים? ככר היה אפשר לומר, כי נאמר מעקרא: נו־כןם [מיחיד נדבה תהילים נ׳א, י׳ט] מעין העברי, והיוני קרא בטעות נ ך כים, ומפני שלא היה יבול לפרנס כאן: הרבה נדיבים ישבו על כסא .. שאין לו טעם, שנה (עפ׳י החוק שעברה גוררת עברה) את הכסא לאp (ע׳ איכה ב', י': ישבו לאp .. זקני בת ציון) — אבל המלה: שיטא בסורי, מראית שאין לומר בן ושהיה מעקרא: נבזים ומזה נתהוה בשגגת מעתיק ליוני נדיבים (לתכן הכתוב הזה ושלאחריו ע• תהלים ק׳ז, מ' — מ״א). והעברי שכתב: נדכאים אפשר שקרא בתרגום ארמי בטעות: שיפא במקום שיטא (וע׳ לדוגמא תרגום תהלים צייר, ה׳ ישופון במקום: ידכאו העברי). ג) פסוק ט ״באין עצבה אל תאחר — וברב .זרים אל תקומם" בבר הגיהו [בעקבות היוני והסורי] תתחר, אלא שגם כאן אינו נראה שהיה כזה הסגנון העקרי. — היוני אומר: אל תריב בדבר שאין לך בו צייר,), ובמשפט הרשעים אל תשתתף*). ואולם בסורי אומר: אם אית3) בך חילא לא תתחרא, ובגו עולא לא תסגא טלומיך .. נראה בעיני שהיה לפני היוני: באין בי־ח .. (כלומר באין דבר שמכריח אותך; והשתמש המעתיק במלה יונית »»<מ הדומה בהכרתה אל העברית ע׳ ממנהג המעתיקים בזה, בספרי 6 .Markus-Studien S) והסורי נסח: באין נוח .. ואין לומר כי לפני היוני היה:.עצבה בבעברי, ולפני הסורי עצמה [ע' להלן ליח, י״ח בעברי: יבנה עצבה, וביוני כנראה: יענה עצמה]. מעני שעצבה לא יתיחס אל xqsia היוני ועור שאין להמלה מובז ישר בהמשכנו4) (ל״ח שם משמעה צרה וכאב). בדבר החצי השני נראה לי שהיה לפני היוני: ובדין.. ולפני הסורי: ובין. — והפעל היה אפשר: התעסק; אל ח תעש ק כלומר אל יהי לך עסק מ, ואולם הסוך קרא בטעות עם שין ימנית, ובארו מעין עי^ק גזל ועל כן תרגם: תסגא טלומיך (טעות כזו באה גם לידי השבעים בבראשית כיו, כ׳). ועור זאת נראה שמעקרא נאמר: ובדין זרים אחרים, והמעתיקים קראו: ןךים (ע׳ תהלים נ׳ד, ה׳: זרים קמו י) pti'a*, סד שטתיחס בתרגום רעי אד ח!וץ וצרך. ’) הטרה mvttytvitv תתםדש גם באום; זה. *) קשה -הבין ואםשר יש יגרום: אן יית . . אעם״י שגם ההוצאה המבוקרת שי יגרד םנסחת א י ח. 4) אין יבאר עצבה בטיבן יתרון או תועית, ני אין יזה בסים במקרא (טשיי הי י' עצביך יגיעך) וגם בי שראינו בבן סידא העברי שיםגינו בטקום אחד (י״ח, י*ח) יתםרש: באב ויגון. *8

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.