Haḳedem · 1907-09-25 · 3 (25.9.1907) · p. [Seite]

114 Darid de Gunzburg. en pays chr6tien: l’idäe de 1» trinitä est traitde comme un sujet familier k ceux qui entouraientT&uteur, le fondateur de la nouveile religion est iLentionnä simplement sans que son nom 80it prononcd. (f. 94a) ou indiqud au moyeu d'une allusion transparente (f. 146a). L'ignorance du latin et l'emploi de l’espagnol 8e manifesteüt d’une fa$on Evidente dans la ligne suivante (f. 122 b): חבשה יונית להגרית יתרגשו לעצם הנקרא להם [sic!] ושתרגי אומת(י)נו הניחיהו בך [sic!] 04 — ,שושטנסיא צורה. ומתרגי sustancia remplace substantia1); mais il y a des choses pour lesquelles l'auteur ne conpaissait pas d'dquivalent hors de l’arabe, — les exp6riences ätaient pour lui des תגארב (f. lila), et les ascbtes des בראהשה והזאהדין (f. 97 b); il n’a pas vdcu seulement 8ur les monument8 scientifiques des Arabes, il possfede aussi notre littArature d’Andalousie, car comment expliquer (f. 119b) Texpression curieuse ואנו'לא נדע שה זולתי שה שהודיעונו דל ואולי בחרוזנו דבריהם תיעשה ענק, sinon par une rdminiscence du charmant recueil de R. Molise Ibn-Ezra? 11 emploie les caracteres (129 b) mystiques propres ä la cabale *) qui semblent avoir 6t6 h l’origine l’apanage l'auteur 8e rappelle sans doute le pröambule du Midr. Konen: בל יק קורן לטדאה ודמות הוריאה — ou tout autre passage de ce genre. — Le recoura 4 l’arabe a lieu danslee termes suivante:וכן בחכמי' ז״ל כל׳ב (abr. en guise de gnillemets: [Berach. 66 a] בבירור) יודע היה ב«לאל ל«רף אותיות שבהם נבראו שטיס וארץ ou כת לשונם בפירוש |Sv] וסופו [de 'וכ(הו) 4 כראשי il y a 42 lottres] והוא שס בן טיב סיטן ראשית ם«* בראשית (le dernier verset de la Genäse renferme 42 lettres] בראשית ויישם בארק כטוורים וידטיה וסירא [Sanh. 66 b] היה ם*רף כסדרן וטמיא פעולה •שדר. ונכבדת ובן רבא יברא נברא אחד חקירתנו על לשון *יייף רס״א «רון! לשק [sic] ונודיע הסדר הבא בידינו מתוקן ומקובל טזקיננו [Zach. XUI 9; aj. 2] ו«רפתים כ«י־וף הכסף [את S XXII 31] נביאים ובתוכי' אטרח ה' «רופה והוא הבאת דברים הרבה בנוף אחד עד «את ה0ינ לבד והנקי לבד ויתחבר הנפרד וכת•’ כסף *רוף יקרא לשולחני הטחליף מטבע נדוע בנכבד (probabl. ובל [ובל׳ע [P8. XII 7 ב״ל [בעליל לארץ ונכבד כנרוע «ריף. — Je suppose qu’il laut lire נידף{, oe qni en eilet veut dire banquier on changeur, car ],autre formeräguliäre serait $arr4f; la prononciation usuelle des Maures d'Espagne aurait ätä faräif d'apräs Alcala. Cf. le טעריך de M. Lonzano. ’) Le passage est curieax 4 diffärents points de vue: ד«ורה עקרה טורה תכונת הדבר דרך כלל ר׳ל תשעה הטקרים והם המתי האנה האין■ הכסות [היש] הט«ב הה*טרף לו שר׳ל כסות אטותיה לבניגה [Ex. XLIII 11] שיפעל ושיתפעל. והכתוב מכריז «ורת הבית ותכונתו כך־ תה לפי שהנפש באטת היא eto. ואיך יהיה הבנק אס ארוך אס רתב ומרובע או עגול. וטתרני יופי הנוף כאשד ה*ורה תקק הסף הם*ו«יר. ויאמרו לחסר ו«ורה. מאדה ו*ורה. כי בהעדר ה*ורה טעל תחסו־ ההוא באשר נראה שבטוח הטח טשתגה. אבל «ורה העיקרית בלשוננו תוכן הנוף שתם מקריו. J'ai corrigd quelques erreurs de plume ou d’inadvertance du oopiste. *) V. le livre de Raziel; cf. les amulettes, les talismans et diffärents ms. qui traitent de l'occultisme; il y a une assez grande diversitä de types.