Haḳedem
- Journal
- Haḳedem
- Volume
- I (1907)
- Issue
- 3 (25.9.1907)
- Date
- 1907-09-25
- Page
- [Seite] (sequence 32)
- Language
- German, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 54% known words query
- IRI
…/4869944-6026858-6026912--0259-4870204- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
112 David de Ganzburg. בן אשרו חבשים זיל au 1. de כשדרש]; — enfin (ib.)ור׳ סשנון השרוקי כתב שהתחיה תהיה לבך בב[ו]א ששיח והרץ בסוף אלף חששי. L'auteur aimait les Grecs: (f. l b) ונשצאת באושות אושה בחרה שכל וחבשה והם היונים עיניהם כיונים על אפיקי השכל שואסי כל סבל; mais il n’a pas toujours eu leurs livres entre 8e8 mains, car, s’il connait leurs grands hommes, il semble faire uue distinction entre 0אר0םאטלי (f. 14 a) et ארסטו (f.,85 b), puisqu'il dit (f. 18 a): האחד קרא עצשו קצין והאחד שלאך וקצתם אלוהות ונביאים ובהגבהתם השפלתם ונשרוד ופרעה וחירם שלך ציר וסנחריב העושים עצשן אלוהות לשופת וארסטו ואפלטון וארסטטאלם ובוקרט והרשים ואסקלשוס ובתותיהם נכשלו גם בזה ונששרו שצד אחד בהכירם הגבלת שבלם תחת השבלים הנפרדים והיעילם לבל ישתוו עם בני השראסתאן. Cette comparaison avec les ddments le hantait, il y a recours une autre foiq 8ur la m&me page (ib.), et d’assez curieuse fa^on, en faisant allusion k un passage connu du traitä Pes. 66 a: (sic) ואשרו כל השתיהר תלשודו ששתבח בי עובדא דהלל עם בני בתירא אלו הם וכשה דושיהם באושתנו ובששבילי האושות בנק בעלי בית השראסתן שבתופיע עליהם אור השכל שפאת שווי סזגם ששחו עשו ער שהזיר ולוש׳ השקיפו על בל ערוגי [il manque 8an8 doute un mot — שכפי [?השגתם השכל ואץ נוצר יוכל להשיג לשעלה שהשגתם Cependant la le90n אסקלשוס doit Stre mise sur le compte du copiate, et non de l'auteur, qui avait bien certainement äcrit אסקלביום; pour 8’en couvaincre, il n’y a qu’k feuilleter le ms. (f. 108 b): ולבת ארסטו ושבלו שלא ירש תורה ופתיי ישראל הנששבי׳ אחר היקשה זה ואם יוכל [ne faudrait-il pas lire plutöt שברותיו [?סברותיו ארסטטאלם ופתגורש והרשם ואסקלביוס לשבח ויחד יחוד אשתי כקטן הרשים .שבקדושי׳ apres ארשש montre qu'on a pui84 tour k tour k deB sources differentes, — l’un d6note une origine h6breoarabe, l’autre une affin it4 avec les langues romanes, le son h etant inconnu aux Espagnols et aux Italiens et leur sifflante s etant rendue en h4breu par un ש; l’emploi de la terminaison antique nous confine. en Espagne. Le grand th£010gien-dialecticien El-Ghazäli n'4tait pas inconnu k Hananel b. Abraham — (f. 45 b.) קבלתי סאשוני ישראל בכלל כל השקבלי׳ והשאשינים סציאות אלוה שאין ח׳ש׳ט ששי שאינו שאשין כי הוא אפיקורוס שגושי ובבר בתו בספרים הרבה אסונותיהם השקולקלות בנץ בספר הנקרא בתאב ארא אלפלאספה והתבאר לי אחר קבלת(י)נו ששציאותו יח׳ שחוייב ובהשצאת השציאות בבלל(י) לסברת ארסטו