Haḳedem · 1907-06-25 · 2 (25.6.1907) · p. [Seite]

105 ירושלמי סדר קדשים וס׳ש אילין דרבי גחמיה. כן הגי‘ בד' קושטגטינא. אבל בד׳ וויניציא הגי' אילין דרב נחמיה. וגי* הרמב״ן הניל אילין דבר נחמיה. וכן הנכון. ומי המה אלה בר נחמיה? ראיה מה שהראיתי כאהבת ציין וירושלים בשבת צר 34. הסדר הדורות וקאהוט זיל לא ידעו מאלה בר נחמיה. שם ד׳ כיח עיא דתנינן חמן בשלשה מקומות נקרא רבי יורן נשייא רבותינו בסנדל וכי. המאסר מקורו בירושלמי שבת פרק א' היד גיטין po ז* היג עיז פרק ב' היט ונדה פרק ג' היד אבל בכל אלו המקומות הני׳ בג' מקומות נקרא רבי יהודה הנשיא רבותינו. וידוע שר, יורן נשייא בירושלמי הוא נכדו ר' יהודה נשיאה. וידוע המאמר בירושלמי ובבלי מאן רבי הוא ו* יהודה הנשיא. ועי׳ לעיל בכורות ירושלמי ר׳ כיב עיא. ומי התיר להמסרר הירושלמי בכורות להעתיק רבי יורן נשייא? אנחוו אין אט רשאים להגיה כן מדעתנו ולפרש שזה נכרו של רבי ולא רבי. הענין עוד לא הוברר כראוי. ואין אנו יודעים עדיין ברור מי התיר השטן אם רבי או נכדו ר׳ יהודה נשיאה. ובפרט שהלא בירושלמי שבת הגיל נאמר מפורש: ומי התירו רבי ובית דינו התירו בשמן. שם ד׳ ליב עיא בעון קומי דרבי יוסי ובו׳ הדא רתימר בהלכות פדיון הבן ובו'. כל זה נובע מגירסת הראיש בברכות פרק ב' סי' טיו ובמועד קטז פרק ג׳ סי' ב' ועיש ־כקרבן נתנאל שהיה כן לפני הראיש בגמרא בבלי בכורות ד' טיט ע׳א. ולפנינו שם ליתא. שם אסור לפרש מאיי לים הגדול. המלות מאיי נוספו מאת המסדר ׳הירושלמי. וליתא בהמקור ירושלמי פסחים פרק ה׳ היב. וכן ליתא בפי' הראיש במועד קטן פרק ג' סי׳ ב׳ שהביא ירושלמי דילן. שם אתפלגון רב ושמואל רב אמר פדה את בנו בתוך שלשים ובו׳. כל המאסר לקוח מבבלי בבורות ר׳ מיט עיא רק המסדר שנה הסיגיא ופרשה כדרכו תמיר. ' שם חד רבנן נפק מבית וערא ובו' סמכין עלוי מיעבד עובדא ובו׳ דהוית מן ימא לטיגנא. כל המאמר הזה אין לו שום שייכות כאן. ולבי אומר לי שהמסדר הביא זה באקראי, שהמסדר הירושלמי בכורות הביא כאן בסמוך מאמר מירושלמי קדושין פרק ב׳ הלכה א׳ (בדפוס וויניציא ד׳ סיב עיב שורה ליה) התקדשי לי בסלע זו לאחר שלשים אוכלת ובו׳. וראה בירושלמי שם (רפוס הניל באותו צד שורה 10) מאמר כזה: אמר רבי אסי חד נפק מן בית ווערא אמר נפק עובדא' כר׳ יוחנן (שאמר שם הכל מורין בקדושין שאביה מקדשה ובו׳) וססכון עלוי ובו׳ דהוות מן יסא לטיגנא. ולדעת הבבלי קדושין ד׳ מיד עיא חד מרבנן ההוא שאמר נפק עוברא כר׳ יוחנן היה ר' אבין. ולקחו המסדר הירושלמי בכורות המאמר משם ושם כאן לענין פדיון הבן. ואתה הקורא אל תתמה על טעשלם כאלה מהמסדר הירושלמי כי כבר הראיתיך מעשים כאלה ממנו במם' זו. וגם במס' חולין ירושלמי נמצאו רונמאות כאלו. וכאן יש השערה שמחזקת את רעתי. הגע בעצמך קורא לומר, ככל