Haḳedem · 1907-06-25 · 2 (25.6.1907) · p. [Seite]

״ ירושלמי סוד קדשים 103 בכורות שם בעי במערבא כגרוגרות בסעודה ראשוגר. או דילמא וכר' או לאחר שתיה ובו׳1). י׳ שם ד' כ״ב ע*א דחגי ר' חייא גקבו חוטטין ובו׳ כן הוא בתוספתא בכותת פרק ד'. והתוספתא מובא בבבלי בכורות ד׳ ל׳ם ע*א. ממלא מובן שלא גזבר שם שם ר׳ חייא. שם ד׳ כיב ע׳ב ר׳ יעקב בר אחא הדא רתימר נפגם ברם גטל לא ובו׳. זה מבבלי בכורות ר׳ ליס ע׳ב אר׳ אלעזר גפגם ולא גיטל. שם מתניחא אמרה כן מעשה ובו׳. בבבלי בכורות שם תגיא גסי הכי גפגם ולא גיטל ובו׳. ועי' בשטר מקובצת שם. שם דלא סכרין מימר לא סוף רבר גפגם ובו׳ רכל עמא מודין. כל זה גוסס ו מהמסדר הירושלמי בכורות והמלות רכל עטא מורין איגן מובגות כלום. שם תגי רבי הושעיה רובה אצבע שאמרו ובו׳. בבבלי בבורות ד׳ ל״ט סע׳ב חגא אצבע שאמרו וכי׳. והמסדר הירושלמי הוסיף מדיריה המלות רבי הושעיה רובה. שם ר׳ יוסי בי ר׳ בון ליירי מילה ופו׳ זה מבבלי בכורות שם למאי הלכתא ובו׳. ומ״ש בחשק שלמה שם ולכן איא רהאי דקתגי הבא במתגיתין מלא אצבע ובו׳. לא ראה בבכורות בבלי ד' ם׳ עיא רב נחמן בר יצחק ואי תימא רב הוגא בר נתן -לאותה ששגיגו שיש בשר בין חוליא לחוליא מלא אצבע. שם דתגיגן תמן בציצית ארבע אצבעות של ארבע חוטין ובו׳ גרע ולא הוסיף. זהו לקוח מירושלמי סגהררין פרק י׳א הלבה ו׳ (בד׳ וויגיציא) והא . תגי בציצית ארבע אצבעות של ארבע חוטין עשאן ובו׳ גרע ולא 'הוסיף. שם רבי בא ור׳ יוחנן בשם רבי הושעיה איגו חייב ער שיורה ברבר ובו׳. כאן לקח מאמר גדול ט״ו שורות מירושלמי סגהררין שם שאין לו שום שייכות למתניתין. שם ד׳ כ׳ג ע*ב במשגה מומין אלו מגה אילא ביבנה ובו׳ ואמרו ליה אלו לא שמענו. היא גירסת המשגה בבלית בכורות ד׳ ם׳ ע*א. אבל במתניתא רבני מערבא אילו מגה איילה ביבנה וכי' אמרו לו לא שמענו אלא את אילו שגלגל עינו ובו׳. שם ר׳ כ*ז עיב וכי בר גש עביר שמא כקביוסטיסא את מר. כן הגירסא בירושלמי גררים.פרק ה׳ הלכה ד׳. אבל באור זרוע חלק ב׳ סי׳ רעיו והכי מוכח בירושלמי ובו' אתא לקמיה דר׳ יורן בר שלום מן דעטיף ויתיב ליה (ארבע מלות אחרונות חסרות בנדרים שם וכן ליחא בבכורות כאן) איל דלא מרוחנא איל וכי בר גש עביר אמר ליה (ב׳ מלות אחרונות ליתא לפנינו) לקוביסטוסא. וכן הוא בשיטה מקובצת בנדרים ד' סיב ע׳ב. ובשוית י) חן אפה שגם בירושלמי האפית• גפעא בפקיטות לא םעטוח שסוגיות הירושלמי גזברו גם בבבלי. אבל בפז שהוא בידושלפי קדשים זה שרוב תפאםרים בבל דף ודף נובעים פרזבבלי, זה לא נםגוש בהירושלפי הקדום.