Haḳedem
- Journal
- Haḳedem
- Volume
- I (1907)
- Issue
- 2 (25.6.1907)
- Date
- 1907-06-25
- Page
- [Seite] (sequence 88)
- Language
- German, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 72% known words query
- IRI
…/4869944-6026858-6026910--0220-4870162- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
בער ר*םבעו 100 הלא בירושלמי כתובות פרק ט׳ היב מפורש המחלוקת של ר׳ יוחנן ורשביל. וזה הלשון ירושלמי שם ראיתפלגין הכל מודין שאם טעו בשיקול הדעת שאין מחזירין מדברי תורה מחזירין מה פליגי בטעות משנה שר' יוחנן אמר בטעות משנה שיקול הדעת ר' שמעון כן לקיש אמר טעות משנה דבר תורה היא טעות משנה היא טעות זק^ם. ־ כן הגי׳ בר׳ וויניציא. ובר׳ קושטנטינא הגי׳ פלינין בטעות משנן. שריי אמר בטעות משנה שקול הדעת רשב׳ל אמר טעות דית היא טעות משנה היא טעות זקנים. \ ובפי׳ רבינו חננאל בסנהדרין ד׳ ו׳ עיא ירושלטי^ככתובות פרק הכותב דין ודברים אין לי בנכסיך הכל מודים שאם טעה בשקול הדעת שאין חוזרין טעות בדברי תורה טחזירין מה פליגי בטעות משגה.ר׳ יוחנן אמר טעות משנה שיקול הרעת ריש לקיש אמר טעות משנה דבר תורה היא טעות ’משנה היא טעות זקנים עכיל הרי מפורש שנירטת הריח היתה כגירסתנו בירושלמי כתובות. וכי הוא הביא המאמר מירושלמי כתובות לא ממקום אחר. ומאין בא הנבואה להמסדר הירושלמי בכורות לאמר שלאננודע מן אמר רא ומן אמר רא? אתמהא. שם ד׳ טיי ע׳א ואעפ׳י שאינו דן יחידי שנאמר ובו׳. חסר כאן ועיל ואעפיי שאינו רן יחידי חותם יחידי שנאמר וכו׳. וברין סנהדרין פרק א׳ סי׳ אלף כיא ירושלמי תמן תנינן זיכה אח החייב וכי׳ ואעיס שאין דן יחידי חותם יחידי וכו׳ עכיל. שם ד׳ ט׳ו ע״ב תני אבל נותן לדיין וכי׳ תפתר מתניתא בשכי־ כטלין. עי׳ בכורות בבלי ר׳ כים עיא. ובפי' הראיש בכורות פרק ר' סי׳ ה׳ והא רחניא טכיער הדיין שנוטל. שכר לרון וכו' באגר בטילה דמוכח. וכן בתוס׳ בכורות שם דיה הנוטל. שם איתא חמי הא מתנייא. בירושלמי נדרים פרק ר׳ ה׳ג הגי׳ וכן חמיי מתנייא. וכן מובא הירושלמי בנמוקי יוסף וריטב׳א שם ובראיש בכורות פיר סי׳ ה׳. שם אמר ר׳ חגיי ויאית מדבריהן בגין ינקיין דבית סררא דלא מקבלין מן ריש סררא. זה ליתא בירושלמי נדרים שם. וכן לא היה לפני כל הראשינים הגיל. וזה הוספת המסדר על פי הבבלי נדרים ר׳ ליז ע׳א מאמר רב ע׳ש. שם ר' טיז הרא דתימר ברבר בריא וכו׳ ט׳ו שורות לקוחות ממעשרות סוף פרק ה׳. שם. רבי מאיר אומר החשוד על)דבר אחד חשוד הוא על הכל. בירושלמי דמאי פרק ד׳ מובא התוספתא הגיל ולא נזכר בשם רבי מאיר. שם ומר ר׳ ינאי הדא דתימר במתארח אצלו. זה לקוח מירושלמי דמאי פרק ב' היב ופרק ה׳ היא. שם עיב ר' שמעין אומר יכול אין רוחין וכוי כל זה מתוספתא רמאי פרק ב׳.