Haḳedem · 1907-06-25 · 2 (25.6.1907) · p. [Seite]

גער ראםבער 98 ולפי גירסתינו הדבר נפלא איך יאמר ר׳ יוחגן שחי תסיר בא*י מרבותינו שבגולה? ומ״ש ער שבאו החבין. הנה בסמ׳יג עשין קליד ובפי׳ הרא״ש בע״ז פרק ר' סי׳ ט׳ (בהוצאה הראשונה) ובאגודה חולין סי׳ ד׳ הגירסא עד שבאו הדובים. ולהדובים כוונו על שלוחי הנוצרים שלקחו להם המעשרות. וע׳ב בטלום חכמי א׳י. ובירושלמי חלה דפוס קושטנטינא גם כן הגירסא הדובים. והנה המו׳יל הירושלמי חולין ובכורות אמר בהקדמתו בי הכתיבת יד שמצא היה ביד בעל שרה יהושע. ומכאן נראה שדבריו אינם צודקים. שם ברם לירקות לא או אוף לתרומה נחלה. זהו הגהת הרב המו׳ל מדעתו כמו שכתב הוא בפירושו. אבל גירסת התום׳ במזיש ר׳ ייב ע׳א ריר. תנא והכי נסי איתא בירושלמי ובו׳ אבל לירקות אפילו לתרומה לא חשו. וכעין זה בירושלמי חלה הגיל רפוס קושטגטינא וכן הוא בכמה מספרי הראשונים. שם ד׳ י׳ג ע*ב תני ר׳ ישמעאל גולח לו מום בטיו יום בתוך שנתו ובו׳. כל המאמר כ׳ח שורות לקוח מירושלמי רה׳ש פרק א' הלכה א׳. והמסדר כאן שנה הרבה. בכורות ירושלמי ד׳ י׳ד עיב הוין סברין מימר הלכתא כרבי יורה אייתי רבי הושעיה מתניתא דבר קפרא מררומא ותנא וחכמים אומרים כל שנשחט v שלא עפ׳י מומחה אסור. ובחשק שלמה מפרש וחכמים אומרים סדתני לריס בלשון חכמים שים דהלכתא כוותיה עכ״ל. ואיני יודע לפרש מה שייך דברי ר׳'מאיר (ששנה המסדר הירושלמי בכורות בלשון חכמים) במשנתינו שאמר הואיל (לא כל כמו שהעתיק המסדר הירושלמי) שנשחט שלא עפ׳י מומחה אסור, להמשגה בביצה ר׳ כ״ז ע׳א המובאת כאן בכור שנפל לבור, שעור חי ולא נשחט? אבל באמת המסדר הירושלמי בכורות לקח כאן כל המאמר מירושלמי ביצה פרק ג׳ הלכה ד׳ ושם הנירסא אתא עוברא קומי רבי אימי וסבר ר׳ יודה ור' שטעון הלכה כר׳ יורה אייתי ר׳ הושעיה מתניתא דבר קפרא מדרוטא ותנא וחכמים אומרים כל שמומו ניכר מערב יו״ט ולא התירו מומחה אלא ביו׳ט אין זה מן המוכן וקיבלה וחזר ביה. ומה שנאמר בירושלמי ביצה בשם רבי אימי שנה המסדר הירושלמי בכורות ובתב הוין סברין מימר. י. ומה שנאמר בירושלמי ביצה שם וחני וחכמים אומרים כל שמומו ניכר מערב יו׳ט הגירסא תמוה שהלא ר׳ שמעין אומר במשנה שם "כל שאין" מוטו ניכר מערב יויט? ולדעתי מסבה זו שנה המסדר הירושלמי בבכורות וכתב מאמר אחר מרעתו כגיל.