Haḳedem · 1907-06-25 · 2 (25.6.1907) · p. [Seite]

Scan of the page — Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)

Journal: Haḳedem
Volume: I (1907)
Issue: 2 (25.6.1907)
Date: 1907-06-25
Page: [Seite] (sequence 85)
Language: German, Hebrew
Belongs to: journal issue
OCR quality: 68% known words query
IRI: …/4869944-6026858-6026910--0217-4870159
Visual Library: page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

ירושלם• סדר קדמים 97 ־׳׳ ולפי גירסת רבותינו הגיל בהירושלסי ליחא זה^שר׳ שמעון אמר החולש חייב וכו׳. והמסדר ירושלמי בכורות כתב כן עפ*י הגהת הקרבן עדה בירוש׳ שבת שם. אולם ה׳קע הגיה כן לפי שנסע א כן בש ריש ביל בבבלי שבת עיר ע׳ב ובבכורות כיג ע׳ב. וכבר יודעים אגחגו שלהגיה בירושלמי עפ׳י גט׳ בבלי אי אפשר כי הירושלמי לחור והבבלי לחוד. ורבים וכן שלמים שהגיהו הירושלמי עפיי הבבלי שגו פלילה בזה וגם לפגי רביגו חגגאל בפירושו לשבת ד׳ ע׳ה ע׳א לא היה בהירושלמי דברי רשב׳ל הגיל וזה לשיגו דאשכחן בתלמוד אp ישראל דקיימי כווחיה רגרסינן התולש כנף מן העוף חייב משום גוזז וכו׳. הרי מבואר שלא הביא זה בשם רשביל. והמלות בירושלמי "מחלפה שיטתיה ררשביל“ לא היי לפגי הרבה מהראשוגום. עי׳ באהבת ציון וירושלים בשבת שם. שם ד׳ ייב עיא רבי יוק סידר בכורות קומוי דר׳ בא שיתא ירחין בסופא אתא חד תלמוד (ציל תלמיד) מן דר׳ סמאי שאל ליה וכו׳. כעין מאמר זק גמצא בירושלמי שבת פרק ז׳ הלכה ב' יהודה בר׳ (כן הגירסא בדפוס וויגיציא אבל ברפום זיטאמיר הגי׳ ביר, ובספר דורות הראשיגים חלק ב׳ צד 56 ירושלמי וכו׳ יהורה בר רבי. והעתיק ללא אמת כי ליתא כן בירושלמי) עבדין הווי במכשירין שיהא ירחין בסופא אתא חד תלמיד מן v דרבי סימאי ושאל ליה ולא אגיביה אמר ניכר הוא זה וכוי. ור׳ יורן ברבי זה הוא ר׳ יהודה בנו של ר׳ חייא רבא. ולא יתכן לאסר, כמו שנאמר במס' בכורות ירושלמי, שהוא סדר קומי אמורא ר׳ בא! אבל באמת המסדר הירושלמי כבורות גקט המאמר מהירושלמי שבת .הגיל ושגה את פגיו כדרכו תסיר. ולפי שעסק כאן המסרר הירושלמי במם׳ שבת פרק ז׳ ה“ב (בדויו.2 .3 .10) לקח משם חיו .6 .3 .9 המאמר הגיל. שם ד' ייב עיב מלמד שהיא עולה בפחות ממאה ואיגד. נאסרת באחר ומאה. המאמר לקוח מירושלמי חלה פרק ד׳ הלכה י׳, ושם הגי׳ כן. אכל בפסקי חלה להרשביא ד׳ ייג עיב מביא הירושלמי וגורם מלמד שהיא עולה בפחות ממאה יאחר ואיגה נאסרת. והיא גירסא ישרה. שם אמר ר׳ יוחנן רבותינו שבגולה היו מפרישין תרומות ומעשרות עד שבאו הי־ובין ובטלן. כן הגירסא כירושלמי חלה שם. המאמר הזה דרשו בו חכמים רבים ועדיין לא יצא מבואר כל צורכו. הרב רשייר זיל בערך מילין חקר הרבה בזה המאמר. וגם זה לא כביר ראיתי לרב אחד בהערותיו לס׳ העתים שהגיה המאמר. אולם הגירסא האמיתית נמצא בתום' הרא׳ש בברכות ד׳ ליו עיא (בספר- ברכה משולשת) וזיל בירושלמי קאמר רבותינו שבאp ישראל היו מפרישין וכו׳. *7

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.