Haḳedem · 1907-06-25 · 2 (25.6.1907) · p. [Seite]

I 96 בער ואסנעד שם רבי איטי בר קרחה בשם רב ובלבד בטשגחיגו. כרם במתניתא דר' חייא ור׳ הושעיה רובה לא ברא. I מתוך הלשון ניכר שהמאמר מעשה ידי הטסדר הירושלמי בכורות, הוא המו׳ל. כבבא בחרא ירושלמי הנ״ל מפורש: ר' אמי בר קרחה כשם רב ולמה אמרו בבל מקום הלכה כרשביג שהלכות קצובות היה אומר ספי בית דינו. ומזה נראה שדעת רב שהלכה כר׳ש בן גמליאל׳ בכל מקום וחולק על מאמר הירושלמי שם שנשנה בדרך סתם. ומאין בא הנבואה לבעל המסדר הירושלמי בכורות לאמר מפי ו* אימי בר קרחה בשם רב מאמר שאין זכר לו לא בבבא בתרא ולא במקום אחר? שם ר׳ יוסי בי ר׳ בון למה אמרו בכל אתר ובו׳ ר' שמואל בי ר' יוסי בי רבי בון ובו׳ אסר ר יוסי בשם רב ובו. לכל זה אין זבר בשום מקום. ובוודאי כל המאמר בדוי •מהמו׳ל המסדר. וכנגד זה מדוע לא הביא המסדר הירושלמי המאמרים מירושלמי הקדום המעידים שר׳ יוחנן חולק על זה הכלל שהלכה בכל מקום כר׳ש בן גמליאל? בירושלמי יבמות פרק ב׳ הלכה י׳ב אמר רב אבא בר יעקב בשם ר יוחנן הלכה כרשב׳יג. ובירושלמי בבא מציעא פרק ג' ה״ז הגי׳ ר׳ אבא כר יעקב בשם ר' יוחנן ר׳ אכהו בשם ר' יוחנן הלכה כרשב׳ג. הרי שלא ירע מכל זה שהלכה כר״ש כן גמליאל. ולא עור הנה המסדר הירושלמי בבורות הביא שם המאמר חוץ ובו׳ וראייה אחרונה. ולא ירע המסדר שר יוחנן חולק גם על זה. בירושלמי סנהדרין פיק ג׳ הלכה י׳ג רבי לוי הוה ליה דין עם חד בר נש וכוי שאל לר׳ יוחנן אמר ליה כל זמן שמביא ראיה סותר הרין. וזה כרעת ר״ש בן גמליאל. ' ובעיטור (פקדון ד׳ עיא) ובסוף גמרא רגט פשוט אמרינן הלכה כר״ש בן גמליאל חוץ מערב וכו׳ ר' אמי קרחת (כבבא בתרא ובבכורות ירושלמי הגי' בר קרחה) בשם רב ולמה אמריגן וכו׳ —. שם ד׳ י״א ע״א נכלה שבטלה בשחיטה (צ״ל גבילה שביטלה בשחוטה) וכו׳ ברם משא והסיטה לא בטל. בירושלמי תרומות פרק ה׳ הלכה ג׳ ובנזיר פרק ו׳ ה׳א לא נזכר ממשא. N אבל כן הוא בבבלי בכורות ד׳ כ׳ג ע׳א טהור מלטמא במגע אכל מלטמא במשא. וע׳ש בתום׳ ד״ה נבילה ואע׳ג רמסתבר דטומאת משא גופיה ליתא אלא מדרבנן רהא נתבטל ברוב וכו. שם ד׳ י׳ב ע׳א רתנינן תמן התולש כנף בעוף וכו׳ ומר ר׳ש בן לקיש התולש חייב וכו׳. המאמר מקומו בירושלמי שבת פרק ז' הלכה ב׳. ומובא בחידושי הרמב׳ן והרין שבת ד׳ ע״ר ע׳א וכרא׳ש בכורות פרק ג׳ סי׳ ג'. N