Haḳedem · 1907-06-25 · 2 (25.6.1907) · p. [Seite]

בער ראטנער 94 שם ואתייא כהקיא דגחמיה עמסוגי ובו. המסדר לקח זד. מירושלמי סוטה פרק ה׳ היז (ברויו). אבל בירושלמי ברכות פרק ט' (ד׳ י׳ר עמוד ב' מלמטה בדויו) הגי׳ גחטיה עימסוגי שמש את ר׳ע עשרים ושתים שגה ולמדו אתים וגסים ריבויין. ובפי׳ חשק שלמה לא ירע מגירסת ירושלמי ברכות ,הגיל עיש. \ ועיקר המאמר חקה את הבבלי בכורות ד׳ ו' ע׳ב ורבגן אתים לא דרשי!בדתגיא שמעון העמסוגי היה דורש כל את ואת שבתורה ובו. שם מחלפא שיטתיה דר שמעון דתגי רחלה שילדה כמין עז ובו'. כל זה גובע 6שיטת הגם׳ בבלי בכורות ד' ו׳ סע*ב תיר רחל שילדה מין עז וכוי איבעיא להו לאבילה מי בעי ריש ראשו ורובו או לא ובו/ שם שגייא היא כבורה שגייא היא איסור אבילה תמן שור כתיב ברם הבא גמל גמל בתיב. ך ובבבלי בבורות ר׳ ז' עיא לאכילה גסי בעי ר׳ש ראשו ורובו לא לבכורה דוקא ובו׳ הואיל וכתיב אך בכור שור ער שיהא הוא שור ובו׳. שם תגי עולא קומוי דרבי דוסא דג טמא משריץ ובו׳. כל המאמר כ׳ב שורות לקוחות מירושלמי ע*ז פרק ב׳ הלכה י' (בדו*ו). שם גתן בר בא אמר קומוי שמואל ובו׳. כן היא בירוש׳ ע׳ז שם. וגם כן הביאו המסדר ירושלמי חולין ד׳ מ׳א ע׳ב ועור במקום אחר שם. וברין פרק ג' בחולין סי׳ תשפיה וברין פרק כ' בעיז סי׳ אלף רגיב ועוד בשאר ספרי ראשיגים הביאו הירושלמי עיז הגיל וגורסים רבי גתן בר בא.• שם אמר שמואל כל שזכרותיו חוציה ובו. זה לא אמר שמואל רק ר׳ יהודה. עי בבלי בכורות ד' ח' עיא. שם דמר רבי בא בשם שמואל אווז עם אווז מדבר כלאים. כן בירושלמי כלאים פרק ח׳ הלכה ו' אבל בירושלמי ביק פרק ה׳ הלכה י שמואל אפר אווז ים עם אווז ישוב ובו׳. שם ר' אבהו בשם ר' יוסי בן חגיגה כל שתשמישו ובו׳ עד סוף המאמר לקוח מירושלמי ביצה פרק א׳ הלכה א׳ (רפוס וויגיציא ד׳ ס' עמוד א׳ שורה 25). שם בבורות פרק א׳ היג ד׳ ה׳ עיא האוכל פירות טבולין למעשר עגי חייב מיתה. כן הגירסא בירושלמי קדושין פרק ב הלכה ט', אבל בירושלמי רמאי פרק ר היד הגי טבולין למעשר שגי. י' י והרמב״ם פרק י׳ מה' מאכלות אסורות הלכה כ׳ ובכפתור ופרח פרק א׳ כתבו שאין עון מיתה אלא בתרומה גדולה ותרומת מעשר. וזה מסייעא לגירסת הירושלמי דמאי׳. ועי׳ בהגהת מהירי לאגרא ביבמות פיו עיא. שם ר' ח' ע׳ב במשגה והשגי ירעה עב שיסתאב וחייב במתגות. כן הגירסא במשגה בבבלי בבורות ר׳ ייז עיב. אבל גירסת המתגיתא רבגי מערבא והשגי ירעה עד שיסתאב ויסבר וחייב בטתגות. וזו היא גירסא ישרה. וראה בתוספתא בכורות פרק ב׳ (הוצאת הרב צוקערמאגרעל שורה 8). שם תמן תגיגן חיט של סיקרא ובו׳. זהו קושית הבבלי בבורות ד ייז ע׳ב•