Haḳedem
- Journal
- Haḳedem
- Volume
- I (1907)
- Issue
- 2 (25.6.1907)
- Date
- 1907-06-25
- Page
- [Seite] (sequence 81)
- Language
- German, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 67% known words query
- IRI
…/4869944-6026858-6026910--0213-4870155- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
93 ירושלמי סדר קדשים % כל זה לקח מבבלי חולין ד׳ קל׳יב ע״א כהן ולא כהנת יכו' ומשאלתי־ת "סי׳ קי*ח. שם אשבת תגא כהגת ולויה שילדה בגר. פטור מחמשת סלעים. בבבלי בכורות ד׳ ם*ז ע׳א אמר רב אדא בר אהבה לויה שילדה בנר. פטור מחמש סלעים. שם כהגת שבא עליה כותי וילדת פטר רחם פשיטא בישראל כתיב. כי״ז בבבלי בכורות שם. שם דמר ר׳ יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כחיב לא תתחתן בם וגוי. זה מירושלמי יבמות פכק ב׳ הלכה ו׳. שם הורי רבי בא בר כהן בכהגת דחייב ובלוית דפטור ובו', ברם כהגת דמתחללת היא ובגר, חייב לוית דהיא ובגה איגד. מחחללת פטור. כל זה מבבלי בכורות ד׳ ם*ז ע׳א בריק לן רבה (הרא׳־ש גורם רבא) כהגת שנתעברה מגוי מהו ובו׳ לויה בקדושתה קיימא יכו׳ אלא כהנת ובו. ותחת שכתב כגמרא בכורות בבלי רבה או רבא כתב המסדר הירושלמי בכורות ר בא בר כהן — שם ומה הורי ר׳ בא בר כהן כהין דחגינין אבל ומגורה ובו׳. כל המאמר ט״ו שורות מקורו מירושלמי ברכות פרק ב׳ (בדפוס וויניציא ד׳ ה׳ ע׳ב שורה 43) והמסדר שגה אח פני המאמר שר׳ בא בר כהן שגה כל זה.‘) ובהמאמר מברכות נמצא הרבה שגוים בספרי הראשונים עיי אהבת ציון וירושלים בברכות שם והמסדר הירושלמי בכורות העתיק כל המאמר כנוסחת הדפוס. שם תקנה זו עשה משה בשעה שאמר לו הקב׳ה ובו׳. כל המאמר ל״ב שורות לקח מירושלמי סנהדרין פרק ראשון ד,*ר (רפוס וויגיציא ר׳ י״ט עמוד ג׳ שורה 38) והשמיט משם מאמר שלם כיוצא בו ויאמר וגו*. ומה שחרש בחשק שלמה כאן לקח מפי' הפני משה שם. שם ד׳ ג׳ ע״ב דתגי ר׳ יודה אומר טמא הגולר מן. הטהור טהור ובו. מאמר ר׳ יורה איני יורע מקומו. ומסופק אני אם ישגו איפוא במציאות. ובתוספתא בכורות פרק א׳ (הוצאת צוקערמאגדעל שורה 34) וחכמים אומרים והיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור. וזה אתיא כמשנתנו. שם דתני תורת כהגים בבית ווערא. הלשין ניכר שהוא מאוחר. והתו״ב לקח המסדר מבבלי בכורות ד' ו׳ סע׳־א. שם את הנמל למיסר חלבו. זה מבבלי בבורות ר' ו' ט״ב ור' שמעין לאסור חלבו מגא ליה נפקא ליה מאת הגמל. י) בבכורות "ושים׳ כאן: ומה הורי יב• בא בי נהן כהין דתנינין אגל ומנודה וכו'1 והנה מלבד מה שהגיה כאן המסדר הברייתא כרבונו. הנה בבמקור בירושלמי ברכות *רק ב' ה״ו (ד״וו ד׳ ה' ע״ב שודר. 43) וביומא #רק ח׳ ה׳א ובתענית *רק א׳ ה׳ו הגי' הורי רבי בא ברק תגייא. (ביומא הגי' בהן תנייא). ורך במויק #רק ג׳ היד. הגי' הורי יב• בא בר כרן תנייא. וה״קע הגיה שם. ונראה שבטיוק המלה בר ס׳ם היא. ולחנם הגיה הק׳ע שם. ואחריו נמשך המסדר הירושלמי בכורות. והמלוח יייי י' בא יה) חנייא לא היו בהירושלמי ל*ני יבינו חננאל ב#ירושו ליומא ד' ע״ח ע״א והאור ורוע חלק ב' סי' תיו והס״מג לאוין סי' ס״ט.