Haḳedem · 1907-06-25 · 2 (25.6.1907) · p. [Seite]

בגיסין זאב סוכעד 74 רב נחמן בר יצחק אמר רבי אסי אני ראיתי את רבי יוחנן שאכל משחיטת כותי אף רבי אסי אכל משחיטת כותי“ ושם דייק ר,, זירא מרוע אכלו "וחרר פשט לנפשיה מסתברא רשמיע להו ולא קבלוה“. ואולי מעיקרא במעשה הירושלמי לא ר׳ יוחנן היה ■נזכר עם לוי כי אם חכם אחר (ו* חנינא או ר׳ יונתן). — חולין דף י״ר עיא שאלות המינים ששאלו את ר׳ שמלאי (ירו׳ ברכות דף י*ב ע״ר). אחר מאמר ר׳ שמלאי כל מקום שפקרו המינים תשובתן בצירן נוסף בירו'.חולין "וכל מקום שטעו בגי שחיק טמיא שם טעותן בצירן“ והוא דבר שאין בו טעם וגם הלשון משובש כי מלות שחיק טמיא אינן משמשות בפני עצמן כי אם אחר שם רשע כמו ארריינום. ‘והשאלה הראשונה בית׳ חולין איננה נמצאת בירו׳ ברכות והיא השאלה הנזכרת בבבלי חולין כז: ושם לא נזכר שם השואל ולא שם המשיב רק זאת תחלת הספור ועוד שאלו (= #אלו) כלומר ההגמון את רבן יוחנן בן זכאי (עיין תוספות שם) והוא דכר נפלא מאור שנספחה השאלה הזאת לשאלות המינים אל ת שמלאי כאלו נאמר "ועוד ׳?אלו“. ואולם כירו׳ חולין משאלות המינים הנזכרות בירו׳ ברכות לא נשנית רק שאלה אחת. — חולין רף ל״ג עיא. הרא אמרה מקרא קדם לאגדתא ומשנה קודם למקרא. עיין יחל הוריות רף מ*ח ריש ע*נ "הדא אמרה משנה קודם למקרא. ולא ידעתי מה טעם המאמר הנוסף בירו׳ חולין. — חולין דף מ׳ב עיא ירו׳ נלה דף נ' סוף עיר. אך בין מאמר ר׳ מתנייה ושאלת ר׳ יוסי בן שאול יש בחולין שקלא וטריא עם מאמר רבי בון בר חייא. ־— חולין רף כיה ע״ב ירו׳ עבודה זרה דף מ׳ עיג. אחר מאמר רבי נחמן כשם רבי מנא אין העולם יכול להיות פחות משלשים צריקים נוספים בירו' חולין דברים חדשים: "רכי בון בשם רבי מגא אין העולם יכול להיות פחות מארבעים וחמשה צדיקים רכתיב וחומר שעורים ולתך שעורים שלשים באp ישראל דכחיב וישקלו את שכרי שלשים כסף סימן רע לעולם בשעה ששלשים בבבל דכתיב ואקחה שלשים הכסף ואשליך אותם בית ה׳ אל היוצר“ (וקצת המאמר הזה נמצא בבבלי הולין צב: במאמר ר׳ יוחנן בשם ר׳ שמעון בן יהוצו־ק). — בכורות דף טיו עיב ירו׳ נדרים רף ליח עיג. אחר דברי ר׳ יורן ביר ישמעאל שהמשגים שכר בטולן הן נוטלין נמצא בירו׳ בכורות המאמר הזה: "אמר רבי חגיי ויאות מדבריהן בנין ינוקין רבית סררא דלא טקבלין מן ריש סררא“. אך טעם המאמר הזה אינו ברור בעיני. — בכורות דף ליה עיב: ,*אמר ר' יוחנן בשם רבי ינאי שלשה דרשות קרייה הן מחוורין בתורה כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ... הא חר ובא הלוי ... הא תניינוס ונחשב לכם ... הא תליתות“. מאמר כולל כזה לא נמצא עור בירושלמי. רק בירושלמי תרומות במקומות מפוזרים נאמר על שלשה פסוקים "זה אחד מג׳ מדרשות שהן מחוורין בתורה“. על הפסוק הראשון כל חלב ויצהר דף מ׳א סוף עיג על הפסוק השני יבא הלוי רף מ׳ עיר ועור פסוק שלישי נזכר בירו׳ תרומות דף מיה עיג דברים כיו ג' ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם. אך הפסוק השלישי (במדבר ייח כיז הנזכר בירו׳ בכורות בין המדרשות המחוורין הוא בירו׳ תרומות דף מיא עיב (ריש פרק ב׳) מדרש בפני עצמו וגם הוא נאמר על ירי ר׳ יוחנן כשם