Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 55

55 העדות למחברות עמנואל כלומר רק תגועות באין יתד (ע׳ על המשקל הזה בדודי Studien צד 44 ולהלן). — מעתיק אחר כתב בטעות בח ובמקום כח ומזה געשה בחי, גם באמצעות המליצה הקודמת. ׳ ז) שם (בשיר המתחיל: צר לי זוקן צד 33 ולהלן) [שורה ה] היה טובי רב או לבי מיום עןבי) t6 נוק־פי;יןפי כן הוא מחולק בהוצ' קושט׳ ואחריה בדפוס לביב; ואין לשורה זו מובן בלל ואין ספק שיש לחלק: לאנוק פי, ויתפרש: מיום ששב פי להתאנח ולדבר בכבדות לבי נוקפי (לפי המליצה הגריוגה ע׳ לדוגמא צרבות רף זי ע״ב). ובאמת בהוצאת ברישיא אין סימן הסמיכות בין גוק ופי2). הוספות תקוגים .I לסימן ג' שורה ג‘ ולהלן. אחרי העיון גראה לי כי כוגת עמגואל היתרי לומר: ראיתי בשכלי כי אשתי איגגה ראויה לאיש בן עילה כבת געוה, ועל בן השתדלתי להשתלם3) במעלות, (במעט כל המפרשים כאן מבארים בן עלוה כמו בן עולה). II. לסימן ד' שורה ג'. יש לתקן כי הכי אין לו מובן שאלה אלא שהוא (וכן הרבה בעמנואל) לשון הייב "ולו היו אתה אלדד ומירר, באמת היו מתנבאים בראותם את יפיה* ע׳ לדוגמא מחברת ב' צד 14: "ולו היתה במחנה אלדד ומירר היו ברוחה מתנבאים“ (כן בריוצ׳ קושטגטינא). . י . י) לימבירג: «ב כלומר סיום שנתהזר זקן אלא שרפי באורנו בפנים אין .בוקים לנקודו כיי. י)!}עיר עוד כי בשורה ניר "חך. רעה ומשכרת זוקן כי חזיט פי חט},“. יתפרש: שיעיר את החיות הרעות לחטוף ויטרוף את הזוקן מפני שיחפור ויסגיר פיו. ושרש חוט (חיט) ימצא בארמית וע' עזרא ד. י״ב ואשיא יחימו . . בהוצ' לימבירג: כי יחטיא פי, החטיאו את חמטרה מכמה טעמים. ועיץ אמנם גס בדפוס ברישא שיש שס אחר יחיט כדוגמת י' ועפי״ז נקר בעל קישט׳ ןח;ט שאין לו מובן; התבונן ג*כ כי בבל ת-וז צריך שיהיו 0*ז תנועות ולא יותר: ארבעה חלקים בעלי ארבע תנועות. ג) אמת שאל פירושי הראשון מתיחסת היטב המקה גביר (Signor =) אבל אינו נראה שהיה תופס עטני!1 בבאור רש׳י על בן עלוה; — ונם בנק החרוזים יתלבן יותר ע״י הפירוש השני.