Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 54

*בי פיץ חיות 54 המשקל הוא *v_^UlL (ע׳ בדורי Studien צר 43)^ ובגינו: יתד ותנועה ח׳ פעמים. -4 בשורה א׳ מעונה הראשון הוא מטעון והא לנקבה נסתר [מעונה וכן לנכון בדפ׳ לימבירג] והשני היא מן הבנין כמו דברים ל'נ, כ״ז מעונה אלהי קדם: היא תדמה כי ביתה היא ב:ת גבוה מעל כל; בשורה השניה הטיב לנקר כעל קושט' כטחנה (ולא בטחנה) שאל'כ אין המשקל עולה יפה. השורה השלישית בתחלתה אינה מלובנת כי משוררנו בון ודאי לאיוב ל׳ט, י׳ח "בעת במרום תמריא, תשחק“.. אלא ששם בארו כמעט כל הקדמונים בעקבות התרנים לשון הגבהה, וכן עמנואל בעצמו להלן מחברת ר׳ (צד 31 שורה י׳ב), יאו כעת במרום תמריא משם ירי תורירנה' ודחק כמעט לומר שבארה כאן מעין מרה ומרד: היא .תמרוד בחשקי; ובדפוס בריש״א וכן לימכירג יש: ותמריא בח^זף ויתפרש אולי: תשכון בחשך תסתתר כדי שלא יראוה החושקים. — בשורה הרביעית יש לפרש אמינה הראשון מאמון עם ה' לנקבה והשני מעין ידיו אמונה (בשמות י״ז, י׳ב) ויתבאר: אני מבקש שלא תשחק בי אלא שתאמר לי דברים ברורים ולא תשנה את גזרתה (ע׳ להלן מחברת ז', צד 53: או בו תחפץ או יד תקפץ ותצו לו לין דור או לנדור ושם צד 55: בחושק תחתל והיא בת אשר לא אמון בה). — שורה חמישית: לשונה של נפשי תפלג את לשונה היא. — שורה ו׳: יש לנקד: עונה.עונה ויהיה הראשון מעון עם ה״א לנסתר, והשני ה״א מן הבנין מעין יחיד של עונות, כלומר: אם אלך מאתה אעשה דבר רע ואחטא לנפשי, אבל אם גזרה בכך והיא לא תרצה באהבתי מפני שתראה בזה חטא ועון, אשור, אני את גדודי עון תחת עונה, כלומר אחטא אני כדי שלא תחטא היא. — ואפשר אמנם ננקד (ע׳'דפוס קושט׳) גם השני עי{ה ותתיחס ההא אל נפשי בשורה הקודמת1). — כשורה/ז': ננו{ה הראשון מנכון עם הא׳ לנסתר נקבה שבארו משוררנו אולי מעין שם מקום, מכון (ע׳ משלי ד. י׳יח נבון היום): תהי נפשה נבונה על מקומה2). 0 מחברת ד׳ (בשיר המתחיל: הה לזמני בתב שטנה .. צד 32 שורה י״ר) ותשבע: חי החשק ובחי3) חשר!ןד לבי ענה*•) כפי צורתו זו אין לו פירוש מתקבל על הלב; ענין החרוז הזה והסמוכים לו הוא, כי האשה בשמעה את דבריו המלאים חן גמרה אמר לתת לו את אהבתה; כנראה היה תארו העקרו: בח חשקך לבי־ענה, כח אהבתך נבר עלי; ובאמת רק בקושטנטינא יש ובחי ובאחרות: בחי בלא וי׳ו; וגם הפעם הוסיף בעל קושט' אות אחת כרי לחלק את פני החרוז, שכולו במשקל תנועי או קל; *) ליטבירגמנקד: עקה עקה ואם בישיש לו פירוש: נפשי עוגה (משיבה): אשים את נדוד• תמורת אהבתה (עונה במשמע תשמיש המטה שטות נ״א, י') המשקל לא ירשה לנקד בן. י) אעיר עוד בי בשורה האחרונה של השיר: בצל אהבתי חסי נא חפינה הטלה האחרונה נראה שבאורה: יפה. יפתי ובן בידוע בערבית. *) בחי כמו בלימבירג אי אפשר, שלא ירשה המשקר להיות שוא בראש המלה. *) לימבירג: זענה ואגבי העתקת• לפי קושט׳.