Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 51

51 רעדות יימהברות עמנואל תחסר חגועה אחת. ובהוצאת קושטגטיגא גורס: עלי מה גביר! תהיה ממושך אף ממורט. ואמת שיצא ע׳י זה מוכן ברור ויהיה פירושו: רעי שאלוגי אתה שהיית גביר מפגי סח תהיה עכשיו ממושך ובו׳ אלא שעל הוצאה זו אין לסמיך יכל כך, מפגי שהמוציאיס כגראה שגו מעצמם ומדעתם את הגוסחא ברי להשוותה אל חוקי המשקל והטעם1). ועל כן גראה שיש לגקד: ו^יח^ןל ויהיה משמעו: שררתך (שכן פירש הוא אולי במ׳־א ט׳יו, י״ג מגבירה ע׳ בתרגום: ממלכותה) ויהיה מובגו: בגוגע לגבירתך או מצד גבירתך הגך ממושך ובו' (ע׳ ברד״ק לישעי' י', י״ר וע׳ 11 118 Gesenius-Kautzsch) וכפי שהוריעגי הרב בפארמא ה' יוגתן קאמיריגי בכת׳י די־רוסי 647 יש: נ; ירית ו ממושך את ומורט2) (מגוקד באופן זה) ואיגי יודע לפרשו. — וכבר עלה על דעתי לומר כי גבירתך! (vocativus) כאן תהיה העתקה מכגוי הכבוד באיטלקי: Signoria, ויאפר Vostra Signoria במובן: כבודך; ויתבאר אם כן: מפגי מה אדון גכבד! הגך ממושך ובו, [כאילו אמר: יאמר לגו כבודך: מפגי מה הגך וב׳] וצריך שתדע כי באמת עור לפגי זמגו של עמגואל מצאגו בהספרות האיטלקית .V. S במשמע זה [ע׳ במלון ה Crusca המזכיר אגרת גרטוגי הוצ׳ רומא 1745 צד 69] וגעתק מהרומי Dominatio Vestra. — אעיר עור כי ממושך ומורט אפשר שיתפרש כאן מעין מה שתרגם התרגום בישעיה י׳ח, ב׳ "אגיסא ובזיזא“3). השורה השלישית צריך שתתבאר: אם הזמן4) יסר את הרשעים )יק דרך כלל, אותי יסר דרך כלל ופרט וישימגי מטרה לחציו. ויהיה מעין מח שאומר להלן בסוף השיר המתחיל ״הברכת הזמן אחת“ (ר.וצ׳ לימבירג, צד 8 שורה הי) ״וייסר בוגרי בגד בשוטים ולי יסר כעקרב וחרלה“ . . (וע׳ לעיל מיגיה בשיר זה עצמו צר 6 שורה ב' מלמטה: אסירי הזמן הטבעו תוך בוץ ורגלי הטבעו תוך מצולה) וע׳ עור בשיר המתחיל: אראה זמגי .. (צד 4 שורה יייא): "יעד הזמן לשפוך עלי בגיו חרון אפו ואקזרו5) בי לבד בוצע“. בשורה הרביעית, יש לגקר ולחלק: העת לשחוק? כלומר איך תאמרו אלי היה שמח ומצחק אם הזמן הכביר עלי אכפו. — ואל תשיבגי: הלא בהיותו ראש חרוז צריך שיריית בו יתד, תשובתך בצדך: ה׳ השאלה הוא במקום ה ואם כן משפט הפתח׳ כאן הוא משפט שוא ואפשר שכתב עמגואל להריא: העת. בדפום לימבירג גשתבשו בגקרם העת שהוא גגר המשקל ואין לו מובן הגון. אבל בעל קושטגטיגא מפגי הקושי שהזכרגו שגה את הגוכחא ויגרום: *) כזאת נראה עוד!יהין ככנים בדבר השורה הרביעית שזי שירנו. וכנראה טההקדמה?יא הגיד עכ׳י בת״י חדש או* *א ססברא, ששם נאמר: "ולהגיהו בכי הבח והימית כעם וכעסים“. ) י) בן גם בהווו׳!1יסבירג ונראה,\גבון עכ״י לשון הכתוב בישע׳ י״ח, ב. •) אכשר שבאר מחברנו ממשך שנכשט עורו מעליו כי כידוע בארמית: סשכא עור ויהיה מעין מורט סכי' נמרטו שעריו יכו, זה משל לעניות ובזיון (ע' מיכה ג' ג׳ "ואשר אב^ו שאד עמי ועורם מעליהם הכשיטו“). *) איני *דיך ויהעיר כי זמן. א*?י טשוררינו הקדמונים טובנו Fatum (כמו עת במקרא ע' איוב ב*ר, א׳ ובדבר דניאו, י׳א, ו׳ ע׳ הערתי בעחק 183 .Giorn. SocietA Asiat. Ital. XIX. p) *) כן יש לנקד עכ״י איכה ב, י״ז ב*ע אמרתו . . וברכים קושטנטינא: ואמרו מה שאין יי מובן (וגן כהי*' לטבורי). 4*