Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 50

*בי #רץ היות 50 השפה כמעט אין דומה גו בין סופריגי* * כיסי־הביגים1). והחובה מוטלת אם כן על החברות הלמוריות העבריות להוציא בעזרת כת׳י2) וההוצאות הראשונות3) מהדורא יפה ומדויקת עם פירוש קצר למקומות הצריכים באור. — רוצה אני לתת לפני קוראי ה"קדם“ דוגמאות אחרות' כרי להראות כמה נחוצה היא עבודה כזו לשחרר את שירי עמנואל ממאסר השגיאות. א) מחברת א׳ שירה א׳4) מיודעי שאלוני עלי מה גבירתך ממושך את ממורט השיבותים יצאוני כספי, והה! דרכי לנגדי קם וירט ויסר הזמן בכלל המוניו לחנפי לב ולי בכלל ובפרט העת לשחוק ומי יקרע וימחוק אשר עלי כבר נחתם ונחרט חישובו ימי חרפי לעולם והמה נמלטו ארץ אררט. המשקל הוא הרגיל הרבה בשירי קרמונינו (ע׳ אתתיו ה׳ בתרי .Studien zu den Dichtungen Jehuda ha-levis I p. 31 f) וצורתו: יתד ושתי תנועות יתד ושתי תנועות יתר ותנועה ואם נשים זאת על לב, נכיר כי המלה גבירתך בחרוז א׳ קשה להולמה. שאם ננקד: נבךו£ןד5) מלבר שאין לו מובן, עוד י) ע׳ אדותיו בתולדות גדודי ישראל לר׳ק שולטאן III *ד 112 ודתלן 1ע' בדברי ימי ישראלי לגריץ — שפ״ר ח*ה 268 הערה. י) נםה כת׳י נמצאים באוצרות הספרים ולדוגמא בפארמא, םאו*ר ספרי די — חסי ם׳ 647 (שעליו אסר בעלו בם' צד 86 ע״א qui et in aliis non (Annales hebr. typogr. sec. XV paucis ab edito discrepat וכבר כתבתי אל ראשי הביבליותיקה שישלחוהו ל* הנה אבל ער עכשיו לא קבלתי תשובתם. דוגטא קטנה ספנו אתן להלן בסיסן א׳. ) *) ראשונה נדפס בבריש״א (Brescia) ע*׳ גרשם שונציגו ״ותהי השלמתו.. יום שגי בשבת כ׳ו לחדש מרחשון שנתה' אלפים ורנ״ב“ ההוצאה הואת בלתי מנוקדת, יקרה היא במציאות. בפירינצי •ש שני אכסמפלרים; אחד שלם בבית אוצר הספרים הלאומי (ם׳ 10 .6 .A) והשני חסר בתלמוד תורה (ם׳ 669). ההוצאה השניה היא מקושטנטינא הו׳ל אליעור ב״ר גרשום שונצינו "והיתר, התחלתו היום יום ג', י״ז לחדש אדר שנת הריצה“ והיא בעלת נקודות ועליה נדבר עוד להלן בפנים. ההוצאה האחרונה (כפי ידיעתי) היא מלבוב 1870 "נלוה עליו חיי המחבר והעדות שונות מאת החכם יונה וויללה״מער“. והמוציא חטא והחטיא אח הרבים בשבושים חדשים — והרבה פעמים נראה שלא הבין כלל כונת המחבר, אלא שנעשית הוצאה וו עפ׳י מהדורת ד' יצחק סאטנאב (ברלין תקנ״ו) שאינה• ת׳י ואיני יודע מי משניהם האשם. וראוי להתבונן כי למרות מעוט ההוצאות נראה כי התפשטו המחברות באיטליה. חלא תראה לדוגמא כי ר׳י אריה ממודינא (בכתביו שהו׳ל מחדש הח' יהודה בלוין השתמש בחרוויו גם מבלי להזכיר שמו כבדברי קדמון מפורסם וקוראיו בודאי ידעו אל מי נתבון (ע' לרוגמא ם' ט״ז בראשו ״אני יש; ולבי ער בתחבולות הזמן סוער*" שהוא ממחברת ט“ ד,וצ׳ לימבירג צד 76 בחחלתו ום׳ ק;'ה ״הלא זה אמר החכם: החולי זוקן מקרי אך הווקן חולי טבעי“ שהוא ממחברת ד' צד 29). 4) אני נותן את הדבורים המסופקיס עפ׳י ההוצאה הראשונה (ד' בר״ישא). *) בד.וצ' לימבירג: גברתך ולא התבוננו כי התישו כהו של עמנואל כנקבה והטעם את ולא ראו שלא לבד במקרא מצאנו כמה פעמים אה לזכר (דוגמא במרבד י׳א, ט׳ו) אלא שעמנואל עצמו השתמש בצורה זו כמה פעמים מפני דחק המשקל. וטעות כזו באה לידי המוציא גם להלן עד 17 בשיר המתחיל: שכל מציי שורה ב' "ואת פתרת“ במקום פתרת ואעיר דרך אגב כי המו׳ל לא הבין מהשיר חזח אף מלה אחת והנקוד הראוי תמצא בהוצ' קושטנטינא.