Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 36

ב:יםין זאב באנער 36 רבי יוסטאי בר ש ו נם. ירו׳ חולין דף י' ע׳ב (פרק א׳ הלכה <־') מר' יוסטאי בר שונם בעא קוטוי דרבי יוחנן“ (זה אי אפשר כי ר׳ יוסטאי חי שני דורות אחר ר׳ יוחנן וצ׳ל קוטוי דר׳ טנא כמו שטצאנו כזה בירו׳ חרוטות דף טח עיא ועוד ועיין אגה׳א חלק ג׳ דף 450). — ירו׳ בכורות דף י’ז עיב (פרק ה׳ הלכה א׳) אמר רבי אבין... רבי יוסטאי בר שונם ... אסר רבי טנא ...“ רבי יוסי. ירו׳ חולין רף כ׳א ע״א (פרק ב׳ הלכה ז׳) "אסר רבי יוסי אזלית לדרוטא ושטעית בשם רבי יהושע בן לוי (ר׳ יוסי זה הוא רבי אסי תלטידו של ר׳ יוחנן ולא ר׳ יוסי חכרו של ר׳ יונה). — שם דף כיד ע׳א (פרק נ׳ הלכה א׳) "רבי יוסי בשם רבי חנינה איתפלגון רבי יוחנן ורבי שטעון בן לקיש“ (אי אפשר שר* חנינה זה הוא ריח סתם כלו׳ר׳ח בר חטא רבו של ר יוחנן ואולי הוא ר׳ חנינא בנו של ר׳ אבהו שמצאנו בירו׳ יבמות רף ו׳ סוף עיא איר יוסי קשיתה קוטי ר׳ חנינא כריה דרבי אבחו). — ירו׳ בבורות דף ב׳ עיא (פרק א' הלכה א׳) "איתפלגון ר' יוסי ור׳ פינחס (עיין אגהיא חלק ג׳ דף 234). — שם דף ז׳ עיב ודף א׳ עיא (פרק ב' הלכה ג׳) "רבי חייא בר בא איתפלגון ר׳ הונא ור׳ יוסי.שטעון בר' בא איתפלגון י' הונא ור׳ יוסי...“ (דבר זה קשה מאוד כי אי אפשר שר׳ חייא בר אבא ור׳ שטעון בר אבא תלמידי ר׳ יוחנן מחולקים על פלוגתא שבין ר׳ הוגא ור׳ יוסי שחיו אחריהם ואין לאל ידי לפרק קושיא זו). — שם רף ליה עיב (פרק ט' הלכה א). "אמר רבי יוסי קשייתה קוטי.שמואל (וכן איתא ירו׳ ריש תרומות וכבר השערתי בספרי אגהיא חלק ג׳ דף 233 שתחת שמואל ציל רבי שטואל והוא ר' שמואל בר יצחק)". רבי יוסי בירבי אבון. ירו׳ חולין דף נ׳ה ע״א (פרק ג׳ הלכה ג׳) מר׳ יוסי בי רבי אבון בעו.. אמר לו אבוי...“ (אביו של ר׳ יוסי הוא ר' אבין הראשון עיין אגה־א חלק ג' רף 724). — שם רף ע*ו ע׳א (פרק ייא סוף הלכה ב׳) "רבי יוסי בי.רבי בון ראשית הגז יש לה שיעור לטעלה ולמטה בתחומה דבתיב ראשית ולא כל ראשית“ (עיין ברייתא ירו׳ פאר■ ריש פרק א׳ והפיאה והבכורים והראיון אין להם שיעור לא למעלן ולא למטן). רבי ינאי. ירו׳ חולין דף ב׳ב ע״א (פרק ב׳ הלכה ח׳) "רבי ינאי בשם רבי לו,“ (ר' ינאי זה אפשר שהוא ר׳ ינאי בן ישטעאל או ינאי אחר טאטוראי הדורות שאחרי ר׳ יוחנן) .. — שם רף עיא ע״ב (פרק ט' הלכה ח׳) "ר׳ יוחנף בשם ר׳ ינאי טעטא דר׳ שטעון מהדין קרייא כל האוכל אשר יאכל אוכל שאת מאכילו לאחרים קרוי אוכל ושאין את מאכילו לאחרים אין קרוי אוכל“ (בבבלי חולין קכט: נאטר הטררש הזה על ידי רבי אסי בשם ר׳ יוחנן). — שם ע״ג ע׳ב (פרק י׳ הלכה ג׳) "איתפלגון רבי חייא רובה ורבי ינאי חד אמר ... וחורנא אטר ... ואתייא אילין פלוגוותא כאיגין פלוגוותא רתנינן נזל מעפרתו של זה ונתן לה ר׳ לעזר כשם רבי חייא רובה ... רבי יוחנן בשם רבי ינאי . . .“ (המחלוקת הזאת השנית נמצאת בירו׳ תרוטות דף ם*ר סוף ע׳ר פרק ז׳ הלכה ג).