Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 35

r t תלסוד ירושרם׳ bj פסגת חולין וםסגת בגורות 35 r יחד בתלמידי רבי יגאי כי רק על ר׳ יוחגן ירעגו שהיה חלסיר רבי יגאי אבל גם אם נאמר שר'/ אלעזר בן פרת כבר בילדותו היה באp ישראל ומשבו יצא לבבל ומבבל חזר לאp ישראל והיה חבר (וגם כעין תלמיד) לרבי יוחנן אי א&שר לומר שכבר טרם היותם לאנשים היו חברים ולמדו אצל רב אחד הוא רבי ינאי. ואולץ בזמן מאוחר הוציאו בני הישיבה דברים אלה מלבם להניד שכבר בימי נערותם היו שקולים זה כנגד זה). — שם דף נ*א ע״ב (פרק ו׳ הלכה אי) "דלמא רבי יוחנן ורבי שטעון בן לקיש! עלון למסחי בהדין דימוסין דטבריא פגע בון חד סב אמר לון תנינין מיניה (אולי צ׳ל הנון מינאי כלומר שגו ממני) מתניתא דאולפון בבית סררא ררב^ הושעיא רובא כתיב אשר יצוד} . ..“ (ענין הברייתא ששגו ר׳י וריש ביל מפי הזקן נמצא בתוספתא ערכין פרק ד׳ ובבבלי חולי; ציד.). — שם דף ניד ע׳א (מויק פרק ו׳) "אמר ר׳ יוחנן אם שמעת דבר מרבי ליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי נקב אזנך כאפרכסת הזו ושמע בזכות שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר זכו ישראל למצות כסוי הדם של עפר ואפר־ (דבר, השבח בפי ר, יוחנן הם פה כמו בירו׳ קדושין דף .סיא עיר ומדרשו של ר׳א בנו של רייהג מסכים לדברי רבא בבבלי חולין פח:). — שם רף ־ניד ע׳ב (ריש פרק ז׳) "חד סב שאל את רבי יוחנן והא כתיב על כן לא יאכלו בני ישראל אמר ליה (וכי) ניכר אותו האיש שאין לו מוח בקרקדו" (בדברים האלה השיב רבי על שאלת לוי בן סיסי ירו׳ יבמות דף ב עיג ובבבלי יבמות ט. כמדומה לי שאין לו מוח בקדקרו). — ירו' בכורות רף ח ע׳ב (פרק ב׳ הלכה ד,) "תני משום'דרבי שמעון בן יוחי חוט של סיקרא רחבו אצבע אמר רבי יוחנן ’כל אילין דר׳ש בן יוחי דהכין הלין יחירין אינון ולא סמכין עליהון" (כלומר כל פה שנאמר בשם ר׳ש בן יוחי בלשון ״תני משום" דברי יחיד הם שאמר בשמו ואין ראוי לסמוך עליהן). — שם דף ליג ע׳א (פרק ח׳ הלכה ז) "רבי יוחנן ור׳ יונתן תרייהון אמרין כל בכור בניך תפרה אפילו לאחר מיתה" (בבבלי בכורות נ״א: יש מדרש אחר בשם רבי יונתן על פסוק זה). רבי יונה ירו׳ חולין דף ח׳ ע׳ב (פרק א' הלכה ד׳) מר׳ יונה ור' בא תרייהון בשם רבי זעירא איתפלנון ר׳ יוחנן ור׳ שמעון בן לקיש“ (ר' יונה היה תלמיד ר׳ זעירא וגם אמר דברים בשם ר׳ אבא). — שם רף ס׳ג ע׳א (פרק ח׳ הלכה א׳) ״ר׳ יונה ור׳ יוסי תרייהון אמרין“. — שם רף ס״ט ע״ב (פרק ט׳ הלכה א) "אמר רבי יונה מנין שהשתייה בכלל אכילה דכתיב על בן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם“. — ירו׳ בכורות דף י' עיב (פרק ג' הלכה א׳) "אמר רבי מנא ר׳ יונה אבא שמע לה מן הדין קרייא כל הבכור אשר יולד... הא באיזה צד משעת לידתו את מינהו לו“ (עיין מדרשי ר׳ יונה בדברי הלכה אגה׳־א חלק ה׳ דף 231). — שם רף ל׳ח ע״א (ברק ט׳ הלכה ה׳) "תני רבי יונה קומוי דרב* ירמיה“ (ר׳ ירמיהו היה רבו של ר׳ יונה עיין שם דף 224). רבי יונתן בר מתנייא. ירו׳ חולין רף מ״א ע'א (פרק ג' בסופו) שם זה הוא שיבוש תחת ד׳ יוחנן בן מרייא כמו שהוא ירו' סנהדרין רף כ׳ה ע׳ב). *3