Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 37

37 תרסוד ירושתם׳ ער ססנת חוד♦! וססבר. בנורות רבי ינאי בר ישמעאל. ירו׳ בכורות דף ט׳ז עא (פרק ר׳ הלכה ו׳) \ מבד חניתה רבי יגאי בן רבי ישמעאל אמר בה טעמא“. ■ רבי יעקב גבלייא. ירו' חולין דף מיז ע*ב,(פרק ב׳ הלכה ג') "תגי' רבי יעקב גבלייא קומוי דרבי יוחנן עיקרי שחיטה בכולא שחיטה אמר ליה יאות“ (וכן תני ר׳ יעקב חבלייא קומי ר׳ יוחנן בירו׳ יבמות דף ט׳ ע׳ב וקידושין דף סיר, עיר). רבי יצחק. ירו׳ חולין רף ד ע׳ב (פ־ק א׳ הלכה א׳} "דלמא הוו רבי ינאי ורבי יצחק מטיליין בשוק עולאי' דקסרין חמון חרא תרנגולת שחוטה“ (רבי ינאי זה אינו כי אט ר' ינאי בן ישמעאל בן דורו של רבי יצחק ואת רבי יצחק מצאנו בקסרין בבית דינו של רבי אבהו עיין אגה׳א חלק ב׳ דף 209). — שם דף י׳יר ע׳א (פרק ב׳ הלבה א,) "רבי יעקב בר אידי ורבי יצחק הוון יתבין ועסקין בהדא דמר רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש אמרון גשבוק אולפנא וגיתי למתניתא ...“ (שניהם היו תלמירי ר׳ יוחנן). ר׳ יצחק בר טבליי. ירו׳ חולין דף ס״ו ע׳א (פרק ד׳ הלכה ו׳) "רבי יצחק בר טבליי בעי קומי רבי אלעזר הידון נינהו צומות אמר ליה סליק בבית טבחייא ואנא אחוו. לך אחוי ליה למעלה מארכובה תלתין צימת חוורין...“ (ר׳ יצחק בר טבליי בשם ר׳ אלעזר ירו׳ שביעית דף ל׳־ג סוף עיר). רבי ירמיה. ירו׳ חולין דף ס־ה ע״ב (פרק ח׳'הלכה ג׳) "איתפלגון רבי ירמיה בשם רב ושמואל בשם לוי רב אמר ... ושמואל בשם לוי אמרי...“ סדר דברים זה אין לו טעם וצריך לומר רבי ירמיה אמר איתפלגון י־ב ושמואל . בשם לוי רב אמר ... ושמואל בשם לוי אמר . . ומה שאמר רב פה בירושלמי נמצא בשמו גם בבבלי חולין קח: אמר רב לוקה על אכילתו ואינו לוקה על בישולו). רב כהנא. ירו׳ חולין דף י׳ט ע״ב (פרק ב׳ ריש הלבה ו׳) "כהנא ור׳ יוסי בן חניגא הוון יתבין קומוי דרבי יצחק רובא וגרסין הדא מתניתין חד בעא ... וחורנא בעא .. אמר לון תרין חכימין בעין טילי רחכימותא רנגר בר נגרין לא מפריק להו....“ (המעשה הזה תמוה מאוד כי ר׳ יצחק רובה לא נזכר כמו רכם של האמוראים אשר היו בני דורו של רבי יוחנן וגם ר' יוסי בר חנינא לא נזכר בחבורתו של כהנא ומלת "גרסין“ לא נשתמשו בה כי אם בכבלי אך בירושלמי לא מצאתיה. והלשון הזה "אמר לי מילה רנגר בר נגרין לא מפריק לה“ נמצא בירו׳ יבמות דף ט׳ ע״ב וקידושין דף ס״ו ע״א שאמרו ר, הושעיה רובה על ר׳ יוחנן). רבי מגא. ירו׳ חולין דף מ׳ט ע״ב (פרק ה׳ הלכה ב' "אמר ר׳ מנא קומוי דרבי יוסי“ (כזה יש הרבה מאור בירושלמי עיין אגה׳א חלק ג׳ רף 445).! — שם דף ע׳ז ע׳א (פרק י*ב הלכה א) אחרי טו־ד־שנשגך^ בירו>-בךכות פרק / ה׳ הלכה ג׳ ... שהן עושין מדוחיו של הקיבה רחמים "לבעבק בר^זק^א V לפום כן אתמר שלוח הקן אינו נוהג במוקדשין כדמר כן בבית 7^עדא קם ר, מנא ואמר הוון ידעין מה דמר רבי אכינא בשם רבי זעירא עוף טהור ההורג את הנפש אין את מצור. לשלחו....“ (זה תמוה שרבי מנא בנו של ר' יונה