Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 32

בג\םק זאב באכער 32 דין ר.וא . .׳. (מעשר. תמוה שנכלל בו מדרש תנאים על ויקרא י*א ל׳ט כסו שנמצא בספרא שסיני פרשה י׳ והמרגלית שמסר אבי בעל התאנה לבני כמי שנזכר בסוף המעשה אינה כי אם המאמר הנמצא שס בספרא בתחלת הענין. אן עיקר המעשה שהחכמים ישבו תחת התאנה נמצא בירו׳ ברכות רף ה׳ ע״ג וכן בקהלת רבא על ה י׳א "דלמא ר׳ חייא בר אבא וחבורתיה ואית רמרין ר׳ יוסי בירכי חלפתא וחבורחיה ואית רסרין ר עקיבא וחבורתיה ... וחברייא לפנינו הוא כסו חבורתיה שם עיין מאנאטסשריפט שנה 1899 דף 355). — שם רף ■ם־ה ע׳־ב (פרק ד׳ הלכה ה׳) "נשמעינוזו מן הדא דסר רבי חייא כר ווא קומוי ררבי יוחנן הפרים על גבי קרקע כל עמא מודין רחלבי אסור מה פליגין כשלא הפרים אסר ליה רבי יוחנן בבליי מה המית מיסר כן הכי נהגין גבן חלב שליל אסור...“ (עיין ירו׳ מעשרות סיף פרק אחרון וירו' סוכה רף נ״ר סוף ע*ב שאמר ר' יוחנן לר״ח ב״א בבליי). — שם רף מ״ו ע״ב (פרק ד׳ הלכה ו׳) "כר סליק רבי חייא בר ווא להבא אמר תמן אמרין נשבר העצם ויצא לחוץ אתפלגון רבי יוחנן ורבי אלעזר ....“ (בבבלי חולין ע״ו. נמצאת ברייתא שעגינה ניגע לענין פלוגתת ר׳ יוחנן ורבי אלעזר אשר לפנינו ועוד שם דברי רב ריסי בשם ר׳ יוחנן המוסבים על הברייתא). — ירו' בכורות דף ייח ע״א (פרק ה׳ הלכה ב׳) "רבי חייא בר ווא הוי ליה מברא זמין כהן עליה ולא הוו מזמנין אמר לטיטוסי(?) שבוק עבידתיך ותא . מיכל אשתייר בעי למיהב לכלביה אמר לין ואכלת כתיב ולא לכלבין“ (אינו מחוור אם טיטוס הוא שם נכרי אשר זימנו ר״ח ב״א עם הכהן על בכורו א¬ סלה משובשת היא וצ״ל לאריסיה). רבי חייא בר א ד א. ירו׳ חולין דף י״ג ע״א (פרק ב׳ הלבה א׳) "רבי חייא בר ארא בעא קומוי דר׳ מנא“ (הם ר׳ חייא בר אדא השני ור׳ מנא השני עיין מבוא הירוושלמי דף פ׳ב ע׳ב). רבי חנינא. ירו׳ חולין דף לד ע׳־א (פרק ג׳ הלבה ב׳). "רבנן דקסרי אטרין הדא דתימר בניטל [הטחול] הא ניקב טרפה והרא דתימר בטחיל הא בכליות לא בדא הורי רבי חנינא לציפוראי בטחול וכליות כרבנן רקסרין עאל רבי יוחנן ודרש להון כרבנן דתמן וכרבנן דהכא רבי בא בר זימנא בשם ר' יצחק מן קומוי אילין תרין מילין נחת רבי יוחנן מן ציפורין לטבריא ... רבי הילא בשם רבי יוסי לא בגין הלין תרין מילין ברם בגין ההון תרין מילין דהורי רבי דונינא לציפוראי בספיחי חרדל וביצה כרבי יורן ועאל רבי יוחנן ידרש להון כרבנן רהכא וכרבנן רתמן“ (עיין ירו׳ שביעית ריש פרק טי וירו' ביצה ריש פרק א וצריך עיון. ובבבלי חולין מב: מה שנאמר לפנינו בשם רבנן רקסרין אשר רבי חנינה הורה כמוהם בעני{ טחול אמר רב עוירא משמיה ררבא). רבי חנניה חברון דרבנן. ירו׳ בכורות דף ל״ט עיא (פרק ט־ הלבה ו׳) "רבי חמא (ציל רבי חנניה) ח* דר׳ למען תלמד ליראה את ה׳ אלהיד אי זה החדש שהאדם לומר ליראה הוי זה תשרי“ (מדרש זה על דברים ייד כ״נ אינג־ נמצא בירו׳ ר״ה פרק א סוף הלכה א).