Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 31

31 תדמור ירושדם• עד ססכת חודי; וסבב ת בבורות ומה שאסר רבי אבא בשם רבנן רחמן נמצא "בירי־, ביצה פרק ג' ריש הלכה ג,). — שם דף גיא עיב (פרק ו׳ הלבה א') "ר• יוסי בירכי בון בשם רבי חגיי“. שם דף ניד עיב (פרק ז' הלכה א'). "רבי יוסי בי'רבי בון בעי קומוי דרבי חגיי ... אמר ליה ... אמר ליה יכלין אגן [ם]שאל חרין שאילן“. — שם דף סיו ע׳ב (פרק ח, הלכה ד') "אמר רבי חגיי כד גחתיח מן אילפא שטעית קליה דרבי יעקב בר אחאי יתיב מקשה ... חזר ומר רבי חגיי קשיתיה רבי חגיי קיים(ת)יה ...“ (לפי זה שמע רבי חגיי בעצמו שרבי יעקב בר אחא הקשה קושיתו ואחר כן חזר ואמר שר' חגיי המקשה הוא המשיב. אבל בירו, ערלה דף ס׳ג ע׳א איתא בענין אחר "אמר רבי חגיי כד נחתית מן אילפא שטעית קליד. דרבי יעקב בר אחא יתיב מתגי .... אמר רבי אחא בר. יעקב רבי חגיי קשתיה רבי חגיי קיימה ...“ גם הלשון הזה של ירו׳ ערלה איגו מחוור ועל כל פגים צריך לומר שהמקשה בשני המקומות היה רבי חגיי וגם הוא המקיים ועיין ירו׳ תרומות דף מ״ה ע״ב הוא — ר׳ חגיי — קשיתה והוא קיימה ושם דף מ׳ג ע׳ג "א״ר חזקיה ר סימון קשייתה ור' בא בר ממל קיימה“). — שם דף עיר ע׳ב (סוף פרק י׳א "אמר רבי חגיי זכיין איגוץ רחמיין זכיין איגון דעבד־ן זכיין איגון רייהבין ולן לית לן לגרמייה כלום אמר ליה רבי מגא דלא חמיין מחשבה טובה מצרפה הקב׳ה למעשון דכתיב אז גדברו ... רלא עבדין הא כן תגיגן הלכתא דלא יהבין הא צדקה וגמילות חסרים שקולה כגגר כל מצותיה של תורה“ (עיין ירוי פאר. דף ט׳ז ריש ע׳ב מחשבה טובה המקום מצרפה‘.). — ירו בכורות דף א׳ ע׳א (פרק א' הלכה א׳) "רבי חגיי בעא קומוי דר׳ יוסי .... אמר ליה כבד קדסך רבי אבון ׳בשם רבגן דתמן“. — שם דף ו' ע״א (פרק ב׳ ריש הלכה א׳) "בכל אתר את מר כרסדריה קרייא כן תנייה והבא קרייא קדמיה [ל]בכור טהורה ותגיי קדמיה [ל]בכור טמאה אמר רבי חגיי כבר איתמר טעמא בבית וועדא דרבי הונא ....“ (בדרך אחר גשאלה השאלה בבבלי בכורות רף י׳ג ע״א והתשובות שהשיב רבי חגיי ממה שגאמר בבית מדרשו של רבי הוגא דומות לתשובות שגתגו בבבלי בשם בגי ארץ ישראל "אמרי במערבא“ ורבי הוגא הוא בן דורו של ר׳ חגיי והוא אמורא גורע לתהילה בין חכמי ארץ ישראל וגם בבבל היה מתגורר עיין אגה׳יא חלק ג׳ פרק ז). רבי חייא בר אבא. ירו חולין דף כ׳א ע״א (פרק ב הלכה ז׳) "תגי רבי חייא בר בא בשם רבי יוחנן בראשונה היו אומרים...“ (בירו׳ ביצה דף ם ע״א ״אמר רבי חייא א״ר ר יוחגן ...“ ובירו' עבודה זרה דף מ*א ע׳ג ״רבי חייא בר בא אמר ר׳ יוחגן..“ ועיין בבלי חולין דף קט״ז עיב). — שם רף מ׳ה ע׳א (פרק ד׳ הלכה ד׳) "דלמא רבי חייא בר בא וחברייא ואית דמרין רבי יוסי בר חלפתא וחברייא ואית דמרין רבי עקיבא וחברייא יתבין ולעיין באורייתא חחות חרא חאינה אמרין הדא מילתא תגיגן ולא תפתר(?) מן קרייא טריפה שחוטה שחיטתה מטהרתה מניין ברם כבר איתמר (צ׳ל אמרו) חברייא טעמא ובי ימות מן הבהמה פרט לטריפה ששחטה חזרו ורגו. בעיין למקרוץ חמיין לבעל התאגד. אמר לון סרגלא מסר לי אבוי וכדון אולפין