Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 30

V בגיםי; זאב ב#כער 30 אשכחיה דמר ... אמר ליד.... אמר לדן רבי חייא בר בא .... חמיין לרבי חגיגא חברון דרבגן דסליק גבייה.* אמר לון בבליי סברי גמרין ולא גמרין קרייא אשר יצור ציד חיה או עוף מה חיה חולין אף עוף חולין אמרו ליה צורכא לסברייהו דבבליי .... אמר להו לא בבלייא ולא סברייהו ... רבו חייא בר ווא בעא ... אמר לון בבליי לא גמרין מתניתא דרבי חייא רובה רתגי רבי חייא...“ (בתחלת המעשה הארוך הזה לא גזבר שגם רבי חייא בר אבא היה אצל ר׳ אבהו כאשר בא אצלו ר׳ זעירא לקסרין. ור׳ חגינא [צ׳ל חנגיה] חברהץ ררבגן הוא מתלמידי י* יוחנן ופעם אחת היה יושב בסעודה יחד עם ר' חייא בר אבא ורבי זעירא ירו׳ ברבות פרק ז׳ ריש הלכה ג רף יא ע׳ב. ובכנותו לר׳ /^עירא ולר׳ חייא בר אבא בשם בבליי הוא הולך בעקבות ר׳ יוחגן רבו שאהב לכגות כן תלמידיו הבאים מבבל בבלאה או הדין בבלאה. ואמת שגם ר׳ חנגיה חברהון דרבנן יצא מבבל בכל זאת לא גמנע מלהשתמש בכנוי בבליי נגד בני בבל כמו שלא נמנע ר‘ ירמיה הבא מבבל לארץ ישראל מלומר הגי בבלאי טפשאי. אך תמוה מאוד מה שאמר לפנונו ריח חברון דרבנן שהבבליים גומרים סברא ואינם גומרים מקרא. וכאילו הוא רומז אל מה שמצאנו הרכה פעמים בתלמוד בבלי למה לי קרא סברא היא ועיר אומרים אי בעית אימא קרא אי בעית אימא סברא. ועל מלת גמר בטעם למד עיין לעיל ע׳ ר׳ אבין ועצם המקרא הזה שאמר ריח חברהון דרבנן שלא למדוהו הבבליים הוא נמצא בבבלי חולין פד. במאמרו של מר בר רב אשי ונדרש על ידו כמו שדרשו פה ריח חברהון ררבניין. וכל המעשה הזה אין לו דומה בבל הירושלמי). — שם דף ניר עיא (סוף פרק ו׳) "רבי ירמיה בשם רבי זעירא עפר של עיז ושל עיר הנדחת סכסין בו (בבבלי חולין פט. אמר רבי זעירא ואיתימא רבה בר ירמיה מכסין בעפר עיר הנדחת. ובכיי מינבען איר זירא איר אבא אמר שמואל). — שם דף ס׳א ע׳א (פרק ז׳ הלכה ג׳) "ר׳ הילא בעא קוקזוי דרבי זעירא“. — ירו׳ בכורות דף נ' עיב (פרק א' הלכה ב׳) "אמר רבי זעירא אשכחת לרבי אבהו דתני תורת כדינים בבית וועדא וכדין תני לון אך את זה לא תאכלו. (לא ידעתי אם נמצא עוד כזה זכר תורת כהנים הוא ספרא ששנוהו בבית המדרש). ר׳ זר יק ן. ירו׳ חולין דף ע׳ עיב (פרק ט׳ הלכה ב׳) "ר׳ זריקן בשם רבי אימי איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש“ (כל זה נשנה בית׳ שבת ריש פי־ק ייד ועל ידי טעות נכפלה שם מלת יוחנן כין מלת רבי ומלת אימי ויפה שיער ידידי החכם ר׳ב ראטנער בספר אהבת ציין וירושלם שצריך למחוק מלת יוחנן). (י ר׳ חני. ירו׳ חולין דף \יז ע׳ב (פרק ב׳ הלכה ה׳). "רבי בון בר חייא בעי קימוי דרבי זעירא . . . על רבי חגיי אמרון כדין הוא מימר משה ראנא אמר טעמא אמר משה דאנא אמר טעמא ...“ (כזה נמצא נם בית׳ רמאי דף כיד עא). — שם דף ליה ע׳ב (פרק ג׳ הלכה ר') "חיפה שאל לרבי חגיי ... אמר ליה נשמעינהו מן הדא רמר רבי בא בשם רבנן דתמן ...“ (עיין ירו׳ מעשר שני דף גיו ע״א שורה ס׳ היפה שאל ולא נזכר שם למי שאל.