Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 3

3 ז ::irr: ד.ם:יא הועדה ד.מ—r דד.ב;י. על כן תפחו עינינו כי כנסר קריאת ספרי י״תק׳ק בבהבינ אנהני שינים הפסיק שלפני האחח לבסוף ובן מצאתי בספר :Die Klagelieder des Jeremias über Bei״ .וכתוב בסופו מהיל •1907 setzt und erklärt von- Max Löhr der Vorlesung in der Synagoge hat man hinter v. 22 noch einmal v. 21 wiederholt (wie am Schluss von Jes. Mal. Eccl.), infolge וזה טעות “22—19 einer unrichtigen Gesamtauffassung der Verse גדול ביד המחבר הנ״ל, וידוע כי פה שאני' כופלים הפסוקים איני ’כשום שלילת הבנתם כי אם משום שלא לסיים בדבר רע ומעצם הטעם הזד., כלומר 'משים שלא להתפים ■ישראל בדבר גנאי דקדקה התורה בדבריה כאשר הראינו בעלי המדרשים הנ׳ל ורפח׳ח. -ג)-על. הפסוק-בראשית -ו׳ י״ז ואני הנני מביא את המביל מים ובו׳ דרש* בסנהדרין ק׳ח ע׳יא וז׳ל: ת״ר דור המבול לא גתגאי אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב׳ר. והיו אומרים כלום אגו צריכים לו אלא לטיפה של גשמים יש לנו נהרות ומעיינות שאגו מסתפקין בהם אמר הקב׳ה בט״בה שהשפעתי להן בה סכעיסין אותי ובה אני דן אותם שג׳ ואני הנני מביא את המבול מים עב״ל. יש לשאול: איך נרמז כל ■זה בדברים "׳■אני מביא את המבושמים?“ התשובה בי פלא בעיני הדרשן הה׳ הידיעה במלת מבול כאילו הע־נש הזה היה לבדו הע־נש הראוי לאנשי הדור הזה ומפליאה הזאת כל איש אשר ירצה לפרש המקרא כפשיטו לא יכול להעלים עיניו ממני, כי היה לה לתורה ל־מר: ואני הנני מביא מבול מים על הארץ כדרך שאנו בל׳א היינו אומרים איך ווערדע איינע איבערשוועממונג בריגגען ולא איך וועררע ר יא איבערשי־ועממוגג בריגנען, כי המבול מאן דכר שמיה! כמה שלוחים למקום והיה לאל ידו להשחית האדץ ע׳י אש או רעש וכדומה ולמה בחר דוקא במבול מים וכתב בתורתי־ המבול מים כאילו צריכין אנו להסכים לזה העונש מידיעת ע^ימינו? ימאחר שגמירא בי הקב״ה דן את האדם פדה כנגד מרה הבין הדרשן מעונש מים דהיינו ממלת המבול עם ה' הידיעה, כי גם אנשי הדור חטאו במים ובדבר אשר זרו עליהם לכן דרש בי אפרו: כלום אנו צריכים ל' אלא לטיפה של גשמים וזה אשד חטאו במים ויען ששפע מים היה להם למוקש גם בן שפע מים זה המבול השחית אותם. יותר טיב יכולין אנו להסביר ולהטעים תובן דברי הדרשן אם נתרגם אותם בל׳א: דיא זיגדען ojh איבערפלוססעס ווורדען מיט רער שטראפע רער איבער שוועממונג געאהנדעט. נכספה נפשי לרעת איזה פירוש יותר טוב ומתקבל על הלב מצד מקרא כפשוטו לברר מעשה דור המבול? ד) על הפסוקים דברים כ' ה' והלאה b, האיש אשר בגר. בית •בו׳ דרשו בסוטה מ״ד ע״א: ת״ר למדה תורד. דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח״ב ישא אשד. עכ״ל. אין ספק, בי זה הייא פירי־ש לפסוקים כפש־טן יבי בכיוון צויתה התורה על הש־טרים לדבר אל העם רק בסדר היה תלמוד ממגיי' לביינן חיינו אחריו. גם הסברה נייתנת כי■ זד. הייא הסדר הגכי־ן ויצא לגי־ מזה כי בתוכחה דברים ב״ח ל׳ והלאה ג׳־ב דקדקה התורה בביוין גדול להפך הסדר אשר. תארש וכו׳ בית- תבנה יכג' כרם תטע ■יכיי׳ וכבר בהיפוך הסדר הנבין תתקים הקללה *1 V