Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 31

חי. La Cabale k la veille de l'apparition du Zoliar. Cr^mone & ces mots ä la 1* ligne du § 16, ca»• le8 matieres, plus complfetes, y 80nt dispos^es d’une aatre fagon; pour ce qui est de l’auteur, nomm4 Elie f. de Moise גאליגה au titre de l’4d. d’Amst., il faut le lire Gallina avec St. et Ben-Jacob, et leurs doutes ä 80n sujet sont levds ä la lecture de la conclusiou de l’ouvrage — אכזר משה גאלינו |c. ad. Moise Gallino], 11 la suite de laquelle vient dans l’4d. de Cremone un appendice supprimd malencontreusement ailleurs (quoique la formale d’introduction — נב!־ג1*רענו לשעור הנאות להשלים הדבור ait 6t6 conserv4e) et qui appartieut ävidemment au fils du compilateurj. . ולטעם זה היו חנטי ישראל הקדושים הסגולה מהם המתנדבים להתבודד בעמקים אלו מנירין נפו־ציף האדם טבעו וענינו ריל ז׳ל [ז״ל ח״ל.1] ננב אדם יודע ומני!־ בי י־צח אדם יודע ומני!־ בו• ועד בשרטוטי הידים והפנים בהיותם עימדים על סתר זה ספר תולדות אדם. וזנר ונקבה בראם ויבודנו על ששים רבוא חנם הרזים בהשתנות פרצופותיהן. ור׳ ישמעאל דהינלות זה היה מפורסם בזה ועמד על השלימות שאיפשר לאחד נמוהו בדורו להשלם עד שסניניו,נשעי־ה מאד. היתה מיתתו ע׳ה הפשטת קרקפלו שהוא צורת הפנים. ינן ארע בההוא דאמר אדחזינון נו' [j'ignore la ״pource de cette citatio^ חשיביתון עלי נששים רבוא אמרי ל[י]ה חנימת נילי האי יהבו ביה עיניהי ונח נפשיה ני היה מניר בפרצופיתיהן שהיו גדילים ונענש ע־ פרסומי להם נל שנן זה המפורסם למעלה ולמטה ונפי יצייר עליון יבין בשפל. נכין בעל השער החלק המנ(ו)םה ערפן הקשה יורה על רחמנותו וני מ; המוח ישאבו ינן אם מצחו אינו נמצה אשה זונה מגלוה. ונן אם נמריו [נחיריו.1] לא יוציאו הרנה עשן ואם עפעפיו קצרות יורה על זריזותו והנמתו ולהפך. ונבר נמצא(ת) לחנמה זאת שורש גדול מעתה דש מתודעים בה מתיך הספרים לא מתיך ההשגה ובעלי הטבע לפי חקירתם גם חקקו סני־תם בו יריא ספי־ ידוע לאלנסנדר המקדוני קראוהו ההגריים עאלם אל פראסד [אעלאם אלפי־אסה .1]. נמצא מבואר שנפי ציור העליון יהיה האמצעי יבן עד נמה שיהיה זה נבא לזה ויעשה זה נפעולת זה. Nous 8ai8i880as datis ces derniers rnots comme un effluve du gänie de Gabirol, et ce n’est point l’eft'et du liasard; notre cabaliste 4tait un homme instruit, comme le lecteur en a d«5j!1 eu la preuve, et fort large dans 8e8 idees ainsi qu’en fait foi maint passage (f°85b): י^רמד דנר מ; המגישי חייב מיתה. ומגדט הוא אפיקורוס האומר אין תורה מן השמים ננת ארסטו היווני ואם היה מהקרושים מתחברים להם ללמוד תנינה אי ההנמית להיותם למצע נעין למור מה שתשיב לאפיקורוס. ואמי החנם נקש החנמה ואף בי; הניפרים יר׳ מאיר הלמד מאחד [מאחי־.1] לעד. דאכז־י עדיה!־מון מלא מצא תונו אנל קליפתו זרק.