Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 30

30 David de Guozbarg. n ment pour 80n propre compte, a jug£ inutile de citer tout au long un pasaage tird par l’auteur d’un ouvrage qifT ätait en sa po88ession. Mais ni le premier ni le second scribe ne savait l'arabe, ou du moins ils 11 e possädaient pa8 cette langue dana la perfection; l’auteur 8’y rdfere souvent, bien qu’il s’adresse k de8 gena auxquels eile est 4trangere, ainsi qu’il appert de 80n expose au f. 144•: r ומדרך זה הם הבאהנין בל׳ע הנקראים מגידי עתידות שינוח עליהם רוח בהטמאם בדרבי הטומאה בנק בנצורים ילינו ובבתי קברות מרעיבין * עצמם לענין זה ויש מתוך רב דאגה או רב שמחה ינוח עליו רוח ou de 8a thäorie historiographique au f. 5*b: ולפי סברתם אין הפרש בין כתב אלתאריך ואבבאר אלזמאן הם ספרים נודעים לערביים ובלשיננו ספרי קצבת המנץ והגרות הזמנים ובין ספוריהתורה. Mais il en fait montre surtout au commencement (f°2b—4b): ויהי מקץ שנתים ימים ויד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר מבערת האש בתוך הלבבות מחפשת בל מצפץ ואלו דבריה נמצאו דבריך ואוכלם מאז עד עתה תרץ לשון אלם גמאל אלבהאי חסאן אל מנטר מתל אל מהא מלתמס אל בשועה מן ראם אל קבועה אגרת הזאת נקראה אנרת ההופעה רסאלה אל תשרק לאבי רחם אלמולף ראצי אילה ענה ונפרה במנה.. . . Cette dpitre mystique est certainement fort curieuse et indrite d’etre publide en entier; maia eile est un exemple frappant de l’habiletd avec laquelle l’auteur manie le style relevä en arabe et de l’ignorance 8ur ce chapitre — du premier scribe. Quant au second, le f. 176• est la pour atteater qu’il n’dtait pas non plus un grand clerc un cette matiere: ולפי שבעלי השלסאם היתה להם ידיעה בזה הסדר לענין בחות הצונים יערבו שתי מתכות או יותר בעת נודע ובמקום' מיוחד ואנשים מיוחדים ויעשו צורה ידועה ויקטורו בקטורות ידועי׳ עד שבצירה ההיא יחול בח רוחני וזה נקרא להם אסתנזאל אלרוחניאת והעגלה המקרטע נעשה בדרך זה., 11 aurait bien pu saus peine reconnaitre le mot טלסאם, qui 8e retrouve d’ailleurs dana notre manuscrit (טלסם, f° 41•); il n’a pas mieux su comment on disait la physiognomonie en arabe et a corrompu (f° 124b) le tenne assez simple de אעלאם אלפראסה; voici ce que nous lisons: [cf. pour le coinmencement le היבלית רבתי. Quant au זה ם' תולדות אדם, c’6tait un ouvrage repandu qui a 6t4 imprim£ plusieurs fois; זכר ונקבה בראם se trouve au comm. du livre dana l’4d. d’Amsterdam; celle de 1