Luaḥ erets Yiśraʾel
- Journal
- Luaḥ erets Yiśraʾel
- Volume
- שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915
- Date
- 1915-01-01
- Page
- Seite 171 (sequence 115)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/4789469-6448712--5126-4864225- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
171 ענתר, וגם מאלך! המרבים אשר לא ממנו יצאו. ורק כותביהם תלו דבריהם בענתר. ענתר נחשב לאחד משבעת משוררי ה״מועלקאת" המזהירים בשירת ערב של "זמן׳ הניהליה",׳ לאמה "זמן הבערות", כה תקרא התקופה שלפני האיסלאם. פרוש המלה .מועלקאת׳ סוא- "התלויים". וזאת לפנים בערב. בחבר משורר שיר נהדר, והביאו אתו אל מכה אל מקום הכעבה, וחקריאו לפני הבאים בהמון להג שמה, -והיה, אם ימצא', הן וכתבו אותו. באותיות מזהמת1) על הפפירוס המצרי, וחלו אותו בבעבה עצמה, במקום אשר שכנו אז אלילי הערבים המרבים, וקרא בו בל הבא להרג ולמדו והפיצו בין אחיו..בני־שכטו, ובה יתפרסם שם המשורר יחד עש שירתו. 1) בשביל זה .כנו. שיירים אלה גם בשם *המזהבות". בזמן חאהרון נמצאו חולקים על פרוש זה המי^ס למחלקת הסופר הצרפתי Clemebt Huart כותב בספרו Literatur© Arabe עמוד 9: השט הזה נתן לשירים סאלה בזמן הרבה יותר מאוחר " ע׳י תמי אלי רויה [בקי גדול בספרות הערבית'העתיקה ואחד מוסריה שחי במאה השמינית בבופה אשר באזיה . הקטנה] "ומזה נפוצה האגדה, אשר איבה נכונה כלל, כי השיךים חאלח היו תלויים• במקדש.הכעבה האיש אשר כנה.אותם*בשם• הזה, כיון בזה להראות על חשיבותם הרכה בספרות הערבית, לאמר ייאויים הם להתלות כאולמים או יותר נכון על הצזאר, ימשום זה הקרא ו גם בשם אל ^עססומוט" לאמר חרוזי פנינים, סשייי ענתר "י׳*« ÜT I י ע נ תר ״י יי• * ״ידי w• ׳ ‘׳ל) י * ־׳ , . [נולד : ד״א רפ׳א—מת ד*א שע*ה] ־־ / באנחזד קדומים,׳ אגדת בני אלים, תעלה אלינו תמונת ענתר בן שדאד מארץ השרב אישר בננ׳ד 1 י TV ’ TT , במדינת ערב. אמנם אותו המזרח, המונמוני לא עצר או; לשוות על גיבורו הוד בן־אלים מהולל נפלאות של מעלה, במעשי נמרי יון, ו-אולם נם אורזי עטרו זר גבורות וניצחונות ■למכביר. ובמל אשר יהלך הערבי הלוך והתפתה, וככל אשר הלך הלוך והתרחק מזמן גמרו-־-משורת, בן.רבו ובן פרצו׳ אנחת מאגדות ־שוניות המספרות חחלתו:■ גבורתו ביום י קרב, עוז אהבתו ■■לעובר אהובתו, ועוד אגדות מאגדות שונות T ׳ המייחסות לענחר ארד;ל יקרות מדות׳ עם—ערב, נדיב רוח, ’מקבל .׳ אורח בסבת פנים יפות ,ביום מנוחות, אריה' טורף וזאב ערב ביום קרם,* נוקם ונוטר ומשלם נטול ׳לאויביו, נאמן וקיים בברית לאוהביו. בה יתאר. לו הערבי את גבוו־ו, נעים -זמירותיו ישתקף■ אלינו מן השירים אשר יצאו ’ממקור די . .*ז