Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 72 - 73

אדמת קדש 73 והומים אהז דרכו, שלם »זוב, רוכב על סוס קל. J ■י ' " סוס ברזל ואש, לבא אל מדוח חפצו. ואס אמנם עזב את ~צל1 אחריו, הלא כזה ובזה יעשה איש לרעהו הנאמן— הן ידע בי אורים יושב בדד ושומם בצל קורתו. עבר שבוע אחד, עברו שני שבעות ולפי ■ חשבון אורים בא תומים יאל ארץ ישראל. אך לא אכזר אורים בי לא יתן את רעהו לשאון!־ רוח מעט בטרם ימלא את הדבר אשר נטל עליו. הלא יש שם דקרי חפץ רבים לראותם, לשמוח או לבבות עליהם. בחזון לבו וחנה חומים עומד על שפתים סין!, מבקש את עקבות מחנה,:"ישראל. העוברים אותו ביבשה. בחזיונו והנה רעהו משוטט במערת המכפלה, צופה בח ובה אולי יקךה אברהם ■אבינו לקראתו. ’מי יודע. ■אולי’עתה. הוא מביט אל המקום אשר עלה משם׳ V * י , אליהו השמיטה ירכב אש וסוסי אש. ויום' תשעה; באב בא, ומדי התפלש ■אורים בעפר על קרקע־הטיט בבית הבנסת אשר בעירו הקטנה, ידמה בנפשו את הומים רעהו והנה ■ הוא שופך כמים לבו בבכי ובקינות על משואות בית. ח' ’או נושק מנשיקות ן^יו, ועל שפתיו כאש אלהיט . צרבת, את הבותל V המערבי, ־המלא בקיעים ופרצים אשר פרצו בו היונים באילי הברזל—דעת איורים בדברי ימי ישראל חיתה . 72 לוח ארץ ישראל ובאשר ני^תקה הרכבת ממקהמה ותחל לעשות דרבח, קרא אורים אל רעהו. לאמר: *ועל הבל, ^ל-״תשבח את הדבר, אשר דברנו שנינו 5' . 4 V . ואחר פנה משם מחרה ויא&ז )־רבו אל הענלה אשר.תשא אותו להשיבו אל סלובודקח—והנה אין עגלה ואין הנוהג כה,. בי איש המרמה, אשר גחן לו בל שברו מראש,; הלך לו אל האחוזה הקרובה להוביל משם שקי־קמח העירה ולהשתכר עוד ■בקבוק יין־שרן! אחר. _ ואורים לא שת לביו לזאת. שש שעות התנהל בכבדות בדרך המלאה אבנים ורגליו כואבות והרעב מקרקר בבטנו. כנחש ישך—והוא לא שם •על לב, כיי ההקויה החדשה המשחקת לפניו, חזקה את רוחו ואמצה את לבבו ותשא •אותו על אברותיה למעלה למעלה מעל בל עמל ותלאה. אך בבואו הביתה אל מעונו הדל נבהל. לראות את תומים •ידן1ב אל השלחן ועיניו,. אשר רוח עצב נשקן! מתוכן, נטויות אליו כמביעות שאלה אשר אין פתרונים לה. ואחר, כעבור הבהלה הראשונה, צחק צחוק גדול בהול מצהלות. הלא אך מראה תעתועים הוא, בי רתחו דמיו מחם השמש הבוער כתנור,ויחזה לו מוחו חזיונות שוא כחלום״מהקיץ. fr :