Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 70 - 71

אדמת קדש 71 י ״ . - ״ . ׳V .׳*׳׳__-־ ׳׳״ ׳־ ׳ *־■.־׳׳- ־ _ - בי היק בעיניהם נאי-, ההולך בנדולות ובנפלאות ממנו והם בטהו בי עתה יבהל ספני המעשה, אשר. T הוא אוטו־ לעשות, ובי יתגנב לשוב אל ביתו סן התחנה הראשונה, אשר תעמוד שם הרבבת. אך אורים היטיב לראית ולדעת מן ההמון הזה.-ידע מה היה עם לבבו הוא לו היתה נפשו תהת נפש רעהו. ובאשר שבו האנשים.. מאחריהם והמה נשארו שניהם לבדם, לא דברו דבר איש ■אל אחיו, ראשית ©פני אשר חרקו באזניהם אופני העגלה (בי לא היו• משוקים), הנושאת אותם אל . תחנת הרכבת, ושנית, בי בחרו לשיה איש עם לבבו ולהגות איש בהגיון לב רעהו בדממה. ואך בעמוד הומים ליד הלון ההדר, מהלקה רביעית, אשר לרבבת, פתה אורים את פיו ויאמר: ,בבואך שמק פקוד תפקד בעדי את . אברהם, את יצהק .ואת ■יעקב אבותינו, זכרם לברכה*. ויאמר •תומים: "אנכי אעשה כדבריך. .ושתית לרויה סן החלב ואכלת י לשבע מן ’ הדבש‘—והיית לעולם/ ואורים שכח, בי בשמוע רעהו לעצתו זאת ובבוא הברכה, אשר הבטיחו, לרגלה— והיה לו משא נפשו, אשד אך למענו •נסע •לא״י, לאכזב, 70 ♦ לוה ארץ ישראל היקרה, אשר נקדשה תהת רגלי כהנינו ונביאינו? הוי אפיקורס—הוי איש חוטא! חעטית עלי בושה בדבריך! רק את,הוצאות הדואר בעד משלח התיבה תשלם אתה—ובזה גמרנו אמר". V ויאמר חומים בנחת: .והן יכלתי לשלוה לך את האדמה בלי. מהיר*. 1.היי כסיל, אם לא תקבל מאתי את הבסף, איך תובל אתה לבא שמה?״ ר אז נשא חוטים ידיו השמיטה ויברך את הברכה הזאת, אשר באה בפיו לאמר: "ברוך אתה ח׳, אשר נתת לי את האיש הזה לאה!* בעוד יום או יומיס היה תומים נכו; לעשות דרכו, ואמנם לא היה דרוש לו זמן רב בזה לחבוש; את חפציו, בי היה מתעשת, מחשב דרכו, ואולי נם הבה להצי הפלא האחר כי יבא, עד אשר קצרה •רוח אורים ■ גם הוא ויקהל את רעהו המתרפה לצאת למסעו. טוב לנתק פעם אהת בחזקה את הכל האהבה, אשר קשר לבותם איש אל אחיו ממחה \ . Ir % ז ׳•ז¬¬ . אותר בכה ימעט מעט. ואנשים מיושבי העיר הלכו nnjk תומים מספר צעדים לשלהו, והם מניעים אחריו , ראש,בלאט ומתלחשים ונדכרים בו איש אל •אחיו י י• , " ׳ S■ cf