Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 68 - 69

I " iw אדמת קדש ויסב אורים את עעיו « מני בו ח1א, חגבוכים" אליו #אני נותן לך את חלקי—* ’ וימהר תומים ויאמר: .חלילח לי מאלחים!* ,אל נא בחפזך, ידידי. אני לא• חיה עם לייי לתתו לך מתנת חנם. כי מכור ^וכור לי דבר־ו במחירו.* וישאל תוטים בדאגה; ,ומח יש לי אשר ישוח V בשבעה. רובל ויותר?* ,לא מאשר יש תחת ידך, כי אם אשר יחיה לך. אני מחכח לך, כי תחן לי חלף ■הבסף מעט מאדמת הקדש?* ויבט אליו תומים וישתאה לו, ואחר אורד עיניו,. כי הבין לרע רעהו. ואורים הוסיף לדבר ויאטה.זאת תעשה, כמעט תבא שמא תמלא תיבה קטנה מעפר ארץ ישראל ושלחת לי ואתה הלא ידעת מה חפץ לי■בו.". ־ וחומים עודנו מתקומם לו, ויאמר: .אך חן אתת שרבה מאד •במחירו." ויתעורר עליו אורים ויקרא׳ בקול תלונה: ,מרבה ■ 9 שבעה רובל מחיר רב חמה ב לזווד יל״י־יייי ktikHM' 08 לוח ארץ ישראל ויקרא חומים במריחת: «אמנם כן, אך חאינך דואה כי שנים אנחנו!" י י ויאמר אורים, וקולו כקול נואש«אם בן יסע אך חאחד —האיש אשר לו חכסף." ,האנכי אסע לא״י ואותך אעזוב פח? חיח לא תחיה! טוב לי לשבת תחתי גם אני*. .ולהשיא אותי עון אשמח, כי מאתי היתה ־נסבה אשר ימנע איש יהודי מעלות לא״י? הוי איש חוטא, חתאמר לחכחת׳ את נפשי מהיות לה חלק לעוח״ב?" עוד התובחו׳ ונדברו הנה והנח רכות וקשוח חליפות. עד אשר לאחרונה נענה תומים לרעהו וילך אל הסוכן לגמור עמו על מסעו, וישב חביתה סר חעף. וישאלהו אורים ויאמר: .מה לך כי -תעצב?" ׳ . **1 —,הסוק אמר, מאה רובל מעט הס מהיות להוצאת המסע לא״יי. ובמה הוא שואל מאתך'?*. ■ י' * י, .המסע יעלה; לפי דברו, למאה וארבעה עשר •יי 4 רובל'והמשיט ושבעה קופקות*. .ולמה איפוא אתה'כבה מתיפח? וחן הנותר, .נמצא אתך." .חפצת לאמר: נמצא אתנו, כי הן החצי לך