Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 66 - 67

« אדמת קדש - 67 לאמר, מטהרת יוס הביאם בסספר את כספם באחרונה, בא .אל האחד הכסף. אשר יהיה להוצאות המסע. לפגי שנים אהדות יצא בן אה< תוטים לאמריקה, ויחי פוקד את דודו 'לעתים רהוקות במשלוח כסף מעט, אשר פעם יגיע לידו ופעם יתגלגל אל. כים אחד הפקידים עושי המלאכה כבית הדאר. אך בפעם הזאת, בנפול לבן אחיו חבלים בנעימים, אהת המניות הגדולות בשחוק־הנורלות׳, נזהר האיש ויתחכם וישלה לדודו את אזכרתו, •המשים דולר, במכתב לא־טפקד, ובבן נעלם צערנו מעיני הפקידים המשחרים לטרף ולא חלו בו ידים. בבוא המכתב ואשר בתוכו ליד חוטים, לא ■ היה .^ורים כקית, וכבואו והנה רעהו טהרה לו בכליון עינים/בלו נבוך ואובד עצות. י ' וכאשר ספר לו חוטים על הברכה, אשר שלח לו האלהים בפתע פתאם, ויאמר אליו אורים: s .ומדוע איפוא אתה קכה נבוך!" ויאמר תוטיס: "צר לי,׳ בי-אין די כסף/ אך חנה הסוכן המוציא והמביא את הנוסעים אל. מקומות חפצם, אומר,׳ במאה רובל יוכל להוביל. איש לארק ישראל, וחמשים הדולרים אשר באו אליך עתמ^כמוהם כמאה ךובל-בערכם, הלא?,׳ ׳>: - ־ לוה ארע ישראל 86 ־׳׳- ׳- W ־ '/» ✓י ✓י ׳- V V קנן טשא־נפש אדיר וחזק, אשר לו נגלה ונודע על פני חוץ, כי עתה היו לשחוק לבל—היא החאוה למות ולהקבר בירושלם. ידוע ידעו בי הדבר הזח איננו מעל לנבול יכלת אדם. הן המה שמעו, כי אנשים יהודי-ם_ מתים בירושלם בכל יום ויום. אך איך יבאו -שמה, זאת היתה מבוכתם. על פי החקירות והדרישות. אשר חקרו ואשר דרשו בזהירות הראויה, נודע להם כי רחוקה הדרך מסלובודקה ועד ארץ ישראל מעבור אותה ברנל, מלבד אשר יהיה, אולי, על העוברים בדרך הזאת נם לשחות טעט בה ובה בטרם יגיעו אלי מחוז חפצם. לפי מכסת הכסף אשר חשכו לחם מקי; ■שבעים שנות חלדם, עליהם לחיות עוד יוכל •ישנים פעמים, למען תמצא ידם לקבוץ את כל הכסף, אשר יצא על מסע.כזה, וחמה לא הואילו להאריך נפשם עד מלאת הימים .האלה, וגם כטעט קצור קצרה ׳נפשם בחיי הבלם..חן עד כה הבד ושמרו לקץ והתפללו בל ימיהם—וגם את החיים ואת הטוב'יש אשר ישבע האדם לאחרונה. .לא נשארה להם איפוא י בלתי אם תקוה אחת—כי יעשה פלא. ' T •« י וגם אמנם, כמו נמל אלהים.׳ י על אמונתם, T ־־ נעשה פלא, ואולם בעון הדור, היה זה אך חצי פלא. ו1.׳* I