Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 64 - 65

■*•י«יי•■•־ v- ״ו!^■ ■י1)יו«יי{■*;' -• ■ . י■' -.י*' - .ז' * י■‘ M י ') *. י־ ־ת׳ mp ספרו את מכסת חכסןז כאחרונה האריכו לחכיט איש על אחיו ויניעו את ראשיהם במאפים; ואחר יאמרו איש אל אחיו: . ,ארבעה עשר רוכל ושבעה.וחמשים קפיקות— ־זה מעט מאד מהיות לדרך ארבה/ השומע יחשוב את אורים ואת תוסיס ■לאנשי בצע. חן, חמה השלימו את דרכם בחיים ימי שבעים שנח, ולקץ הימים האלה חנה נשארה לחם עור ברבה. כארבעה עשר רובל וחצי; הלא אל. זאת יתפלל, אל זאת ישא נפשו כל איש משכיל על דבר, כל אשר לא יבקש לו נחלות. ולמה ועל מה קבצו על יד! ומה להם עוד T חן במכסת הכפף הזאת יכלו לקנות להם דברים, אשר לא יחסרם האדם וחי, וגס דברים, אשר יהיו אך לתפארת—אוריס התאוה תאוח לזוג תפלין חדשים. גם הל ■גאות־חבל, לבלתי הקבר קבורת עניים, רחקה מחם. חן.חטה נתנו לאחיהם מקום לזכות .לחיי העולם הבא בהחזיקם בידם בחיייחס,;והם היו נכונים בבל y לבבם להגדיל עוד תסרס “'עם אחיהם ולזכותם לחיי העוה״ב בקברם אותם ■במותם,' קבורת־נדבח. וטח חפץ.היה;להם איפוא, 'לאיורים ולתומיס, בכסף נמאס! ■ ': ׳ י; ■ בקרב לבותם עמוק <5צפוק בערה תאוח עזח, V לוח ארץ ישראל 64 תאומים אשר עד אז היו הלוך ותעה במחשבי תבל לבקש ולמצא איש את אחיו. מן העת ההיא והלאה נסעו יחד למסעיהם מספר שנים, עד אשר כשל בחס מזיקן ויבקשו■ להם מקום מנוח לשבת בו. כמה היו ימי שני חייהם, זאת נעלמה מהם b חמה ואבד זברה בסעמקי ימות עולם, אך בחשבם שנותיהם החל מאחד חזכרוגות הכהים אשד ננלו להם טלפני *• T שגת המהפכה (באשר קראו למרד הפולנים), היא י שנת תרב״ג, נודע להם׳ פי ככר עכרו עליהם שני / ■ חיי איש, ימי חלדו, שכעים שנה, חדבר חזה חיה לחם עני[ נכבד לענות כו ולקחת את בל לבם; ודברו בו כמשל ובמליצה, כזאח: .עת לנו לחצטיד לדרך׳, אפר אורים. .חנה חיום רד מאד, עוד מעט יועידו אותנו לפני כסא דיך, חיה אומר תומים.; אז יביטו איש אל רעהו והביעו את חדכר ■תאחד, אשר. עלח על*לב שניהם, בקול דממה, או בדממה בלי קול, כי היו שניהם בגזעי הזח ונבובי ריאה, וברובם נחר. .חבה נראה כמה חשבנו לנר. . - אז ינלה בים־עור אדוך ושפכו את המטבעות אשר בו בקול צלצל על השלחן והחלו לספור, וכאשר * u ו \ ׳. .׳•* ( V - *׳-