Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 32

►־עקב שמואל שיזק (צורי). ■■ ״ 1 jh J mumm -im - י ׳M■■■■ U ■יו \ H היהירים והכנענים. .v' י'י י ־ V גורל עם בנק בכלל וגודל צוד בפרט דומה בדברים רבים אל גורל עטנו. מלבד היהודים .והצורים אף אחד מן העמים ■זזאחריסי •בקדמת אסיה לא המשיך ־אח קיומו עד מלבות יון ורומא. מלכת'ארבח־משק נחרבה בשנת 782 לפני הספירה הרגילה ע״י תגלת־פלאסר מלך אשור. ממלכת אשור בעצמה. נכבשה בידי הכשדיס ונחרבה חרבן עולם כשנת 606 לפני• הספירה הרגילה׳ ולא הוסיפה עוד לעלות על במת העמים. י , זמן לא הרבה אח״ז, בשנת 530 לפני הספירה הרגילה, הגיע תורם של, חבשדים. נבוניד ובנו בל- שר־״אצר (בל שאצר), המלכים האהרונים בבבל, נפלו בידי בולש, השמית •ום עוד. אמנם,.צור ושאר ערי כנען י׳ \ לוה ארץ ישראל 32 פרות חמורים פרדים או—סוסים— ובעברם :על השבלים, ירימו עליהם את .חשיביט* מין מזלג מעץ בן שתי שינים, לברר את חמוץ מהגרעוגים משתמשים בהמידבה שהוא מזלג בן ארבע שינים—ולא יחסומו את פי הבהמות בדישחן. אם טרם שנתקבל הרשיון, ובני הבית נזקקים למעט חיטים למען עשית קמח לצרבי הבית יחטבו.במוט מהשכלים את הגרעינים, ■ נם גדעון היה ח ו ב-ט חטים בגת להניס מפני מדין ׳ (שופטים ו׳ י׳א) וגם בערבית נקראת בשם •חאביט' י' ולא יידאראם'כמו שנקראת הדישה. את.השומשום לא ידשו בי אם מחבטים אותו . במטה או בשבט.— ואולי השומשים היא .הקצה* ■ י: הגזבר בישעיה (ב״ח ב״ז), בי ב מ ט ה יה ב ט קצה, בשבט וכמון י• חתיבן(תבן)־ ימלאו .בשקים ויעמיסום על הגמלים או על החמורים ויאצרוחו במקום מיוחד בפתח הגג ואת חשקים האלה קוראים: .ושלד ואת החדר שבו אוצרים אח התבן קוראים: ׳ "מתבן' והנשים מלקטות אחרי שפונים התבן מחמתבן, אח שיורי הקשים ויערבוהו עם גללי הבקר ויעשוהו לעוני הסקה-ואולי זה הוא ביאור הכתוב ביה י׳) ז בהדוש מתבן במי מדמנה'."-